ערכתי לאחרונה בתאריך 31.07.14 בשעה 13:09 בברכה, Nisim
התשובה הפשוטה בקצרה היא: שנתניהו רואה באבו מאזן וברשות איום גדול יותר מחמאס.הרבה שואלים לאחרונה למה נתניהו לא ממוטט את החמאס וזהו? יש יכולת צבאית לכך וזה ברור, בסוף יש פה תמיכה רחבה של הציבור, ואפילו של מצרים והרשות, ואין ספק שנתניהו עצמו כבר הרבה זמן רוצה להשמיד אותם, אז למה בעצם הוא לא מנצל את ההזדמנות הזאת? אפילו במחיר של התאבדות פוליטית? (די ברור שאם הוא מסיים עכשיו את המבצע כמו שהוא הוא די גמור פוליטית)
הסיבה היא שבאמת ובתמים נתניהו רואה באבו מאזן כאיום הרבה יותר גדול, כרגע החמאס זה אוייב "שנוח" לחיות איתו, הוא גורם לנזק מדיני לפלסטינים בעולם, ונותן לנו את "התירוץ" לא להגיע להסכם, כי הנה תראו יש אירגון טרור חזק ששולט בעזה ואי אפשר לעשות הסכם כל עוד הוא שולט שם.
הרי אם באמת נכבוש את עזה וניתן אותה לרשות על מגש של כסף מה יהיה?
דבר זה ישר ידחוף אותנו להסכם מדיני שכנראה יהיה די רע בשבילנו, הרי מי סומך על הרשות באמת? הסיבה היחידה שביהודה ושומרון יש שקט זה בזכות צה'ל בשטח.
לכן נתניהו רואה בהסכם מדיני וחזרה לקווי 67 כאיום אסטרטגי הרבה יותר גדול וחמור על ישראל מאשר אירגון טרור על הגדר אשר נותן לו לגיטמציה לתקוף כל כמה שנים, כי נגד הדימפלומטיה של אבו מאזן אין לו סיכוי.
בקיצור יכול להיות שהאסטרטגיה של נתניהו באמת חכמה לטווח הארוך אך אני עדיין לא מסכים איתה, חמאס גדל למיימדים מפלצתים, והגיע זמנו, לא צריך לפחד מווקום שילטוני, כי ההיסטוריה הוכיחה לנו שהפלסטינים תמיד איכשהו ירו לעצמם ברגל וגם אחרי החמאס יקום אירגון אחר, חלש הרבה יותר, שיתן לנו מספיק תירוצים לא להגיע להסכם מסוכן, וזה עדיף מהחמאס שכבר באמת מהווה איום רציני מדי כדי לאפשר לו להתקיים.