אני רוצה לספר על משהו שהשאיר אותי פעורת פה.

היינו כמה חברים אחר הצהריים בעין יזרעאל, מעיין מאוד פופולרי בשבתות ובאוגוסט אך שקט ונעים בימי השבוע הרגילים (קצת מלוכלך אבל התרגלנו ואנחנו באים עם שקיות זבל...). בעודנו ישובים הגיעו חתן וכלה להצטלם על רקע המעיין במיטב מחלצותיהם. שמחה מילאה את ליבנו על זוג חדש המקים בית בישראל.

אני לא רוצה להלין על בקבוק הפנטה הכוסות, חבילת הבטריות ובדלי הסיגריות שנשארו אחריהם אלא על משהו חמור מכך.
בשביל תמונה אחת הם פיזרו מלא מלא קונפטי גדול מנייר קרפ והחומר השני המתכתי הזה שמיד עף והתפזר לכל עבר כולל למים.
בשלב הזה התבאסנו קלות אך אמרנו, טוב נו, מתחתנים, הטבע יכול לספוג את זה.

אחר כך הם עברו לפינה אחרת שפכו שם מין כרית נוצות והצטלמו בתוך הנוצות ( שנשארו בתוך החורשה).
אחר כך הם עברו לקטע בו הם מחריבים את חליפותיהם ובמשך מחצית השעה הם הצטלמו תוך כדי שהם שופכים צבעי גואש זה על זו, מרססים בספריי של גרפיטי וקצף של יום העצמאות ואז עם כל הכבודה הזו הם נכנסו למים של המעיין והמשיכו את מלחמת הצבעים כולל ספריי רעיל בתוך המים.

כשהם הלכו, בקצוות הבריכה - המים היו ורודים כחולים. הקונפטי שלהם שקע בתעלה של המים ונשאר שם לקשט את הבית של הדגים והסרטנים.

חברה שלי שאלה את הצלם- לא חארם? ותשובתו היתה: זה בסדר, מנקים פה, אנחנו לא היחידים שעושים את זה.

אני לא מתווכחת על עצם המעשה עצמו - כל אחד רשאי לעשות מה שהוא רוצה. אבל למה ללכלך כל כך את המעיין ואת המים שלו.
לא הספקנו לברר את שם הצלם, אבל כשבאנו ללכת הגיע עוד זוג עם צלם והתחילו להוציא מאמתחתם צבעים וספריי וקונפטי וכל הסיפור מההתחלה. משיחה עם החברה של הכלה התברר שזה מאוד פופולארי ו-כ-ו-ל-ם עושים ככה. באסה.