הדת זה לא מה שאתה חושב, אפילו לא קרוב.

כנ"ל האמונה באל מושפעת מהחשיבה האטיאיסטית המערבית
בסגנון כמו שלי, שניתן לאמר שהוא סגנון חשיבה מנקודה לנקודה.
והחשיבה בדת זה לא חיבור נקודות ליניארי כמו מאלף לבית
אלא יש קפיצות ונזרקים למקומות שונים ב"ציור"
(מקווה שומבן למה אני מתכוון)

ומעל לכל התמקדות אובססיביות ב-האם יש, או אין אלוקים.
ללא קשר לשאלה _הרבה הרבה יותר חשובה_ האם זה מועיל לאדם.
(לי זה הועיל)

וזה לא אומר שאני פחות חובב מדע או מכסחי המיתוסים
אני עדיין מתקשה עם חרתטתנים כמו תמיד.

אומר לך שלמדתי והבנתי שהדת שלנו היא אמת
ומה שכתוב בתנך זה לא סיפורים אלא תיעוד אמיתי ומדוייק.
וגם שיש חלקים שצריך להפעיל חשיבה מטפורית.

חומר למחשבה.

זה עניין של הרגשה, אם אתה לא מאמין זאת זכותך אבל יש הרבה יותר הוכחות ממה שאתה חושב, פשוט צריך לפתוח את הראש ולראות את הדברים

איך יש בנדם אחד ששוחה בכסף ואחד שלא מצליח להתקבל לעבודה של 5000 שקל בחודש?

וכן, אנחנו פה ללא שום סיבה. בדיוק כמו שהכלבים/פרות ושאר החיות פה.

אנחנו פשוט התפתחנו בצורה קצת יותר טובה.

ואין שום הוכחה. יש אמונה ועם זה אי אפשר להתווכח

ברור שזה לא סתם כי בא להם.. הם מבינים ומרגישים משהו שאתה כנראה לא התנסית בו (מודה הייתה תקופה ארוכה שגם אני לא הרגשתי את זה אבל אחרי שאתה מרגיש אתה בטוח שיש שם משהו.)
אני בא מבית מסורתי אבל אני יכול להגיד לך שהתחושה של לקום מוקדם ולהתפלל / לעשות צום וכו' שווה המון!

אני קם לסליחות כל יום ב4 בבוקר וזה לא קל כי אחכ ממשיך ליום עבודה אבל התחושה שיש כל היום פשוט שווה את זה שלא לדבר על כיפור

מעבר לזה שיש המון המון חוכמה בדת שזה בכלל לא הגיוני. אני מדבר איתך על דברים שידעו לפני מאות שנים כשהם בכלל לא היו נשמעים הגיוניים או דברים שרק עכשיו מאמתים

אין לי שום בעיה עם דתיים או עם הדת, ואני לא חושב שום דבר רע על דתיים.

אבל, כל מה שכתבתם פה עדיין לא קשור בשום צורה לאלוהים.

גם ההינדים מאמינים וטוב להם,ואתם בטח מסתכלים עליהם וחושבים שהם משוגעים על כל הראש כי הם מאמינים שפרות זה קדושות,
אבל קשה לכם מאוד להבין שזה שאתם קושרים עור של פרה על הראש (עם משהו שכתוב בפנים) כל בוקר , זה מוזר, (ולכם טיבעי לחלוטין)

ההרגשה שהדת נותנת לכם, וזאת הרגשה טובה, הרי מרקס אמר ש"דת היא אופיום להמונים", לא אומר כלום על השאלה אם יש אלוהים או אין אלוהים.

תפתחו קצת את הראש, ותראו שאין אף אחד שיכול לתת הוכחה שיש אלוהים, יותר מזה, יש המון התחמקויות מלהתעסק בשאלה האם יש הוכחה כזאת

כי כל דבר אפשר לשייך לנס, וכל פעם שאתה מבקש משהו מאלוהים והוא לא מתקיים - יש סיבה ובנוסף, הרבה פעמים אתה לא יודע אותה ומבקשים ממך פשוט להאמין שיש סיבה

אופיום להמונים? אולי.. מצד שני כל עוד אני לא פוגע באף אחד אז למה זה מפריע?

אני לגמרי בעד חייה ותן לחיות.
מאמין שהתורה היא בעצם כל חוקי העולם הזה וכשאתה יודע את החוק יש לך יתרון

אני אישית מאמין שהתורה זה סוג של מערכת חוקים ליצירת עם טוב יותר, למשל בעבר לא היתה אפשרות להגיד לאנשים שישטפו ידיים כי יש להם חיידקים על הידיים והם יעשו אותם חולים, אז אמרו להם שאם הם לא ישטפו את הידיים אז אלוהים יכעס עליהם

כנ"ל לגבי עוד הרבה דברים בתורה, אבל היום כבר לא צריך את זה

ד"א, שמת לב שזה קצת מוזר שאף יצור חי לא יכול לראות את אלוהים? למה בעצם?

אגב למה שמישהו יחשוב לשטוף ידיים בתקופה שאפילו לא ידעו שקיים כזה דבר חיידק?

חשבת על המועדים של היהדות פעם?
איך זה שתמיד בתקופה של בין המצרים הים סוער, יש מליוני מדוזות מלא טביעות, מלא אסונות וכו' וכו'?

יש חוקים מאוד ברורים..אם אתה מתחיל ללכת בדרך הזאת אתה פתאום נחשף לכל מיני דברים שאתה לא יכול להסביר.
הרי אין שום סיבה שבעולם שאנחנו התפתחנו והקוף או החזיר לא התפתחו, הדם שלנו אותו דם האיברים אותם איברים הבשר אותו בשר אז מה ההבדל?? איך יכול להיות שאנחנו מפותחים והם לא?

אף אחד לא יכול לראות אותו אבל זה לא אומר שאי אפשר להרגיש אותו..

בקשר ליהדות, במה יותר קשה להאמין? בזה שהיו אנשים חכמים פעם וכתבו סיפור, או בזה שיש ישות בשמיים שהעבירה ספר על הר למישהו? ובבקשה תענה אובייקטיבית ולא אוטומטית

בקשר להתפתחות, מצטער, אבל מה שכתבת זה שטויות. באמת אין סיבה שאנחנו התפתחנו והחזיר לא, זה רק מזל.

כל מה שאתה כותב פה אפשר לתמצת במילה אחת - א מ ו נ ה

אני יכול להגיד עד מחר שזה מוזר לשים חתיכת עור על הראש, אבל מבחינתך הדבר הזה עושה לך טוב, אתה יכול להגיד שאלוהים נוגע בך ואני יכול להגיד שזה מעגל שמזין את עצמו - אתה מאמין שזה יעשה לך טוב , ואז זה עושה לך טוב כי אתה מאמין בזה

אני יכול להבטיח לך שאם תסגור את העיניים ואני אשים לך כמה תפילין על הראש, חלקן כשרות וחלקן ריקות או עשויות מעור של חיה אחרת, אתה עדיין "תרגיש" כל עוד תאמין שאלה תפילין כשרות

יכול מאוד להיות שאני לא ארגיש את התפילין אני לא תמיד מרגיש את שלי אבל כשכן אני מבסוט..
אני כן יכול להגיד לך בוודאות שכשאני קןרא תהילים כל יום או לא קורא בכלל זה משפיע לי על המחשבות כנל כשאני קם מוקדם לפני השמש להתפלל או אחרי או לא מתפלל בכלל.. אותו דבר לגבי הצום בכיפור שכשלא הייתי מתפלל בכיפור מהלילה עד למחרת בלילה היה לי יותר קשה לצום מעכשיו שאני בקושי ישן ומתפלל מלא..

בקיצור אשרי המאמין

ואת תשובתי אני אביא מתוך התנך ע"י פסוקים.

אין דבר כזה תפילין !!

התפילין נחשבים ע"י "תורת ישראל" כ"פסל" ו/או "תמונה" . לעומת זאת על פי ההלכה היהודית , הם נחשבים לקמע .

חכמי ההלכה חיפשו את המילה "תפילין" בתורה ולא מצאו, לכן הם החליטו שהמילה "לטוטפות". משמעותה היא "תפילין" דבר שהוא שקר במודע. הם השרישו זאת בקרב היהודים עד היום. בעוד שפרוש המילה "לטוטפות" הוא ל"זיכרון" .

שמות יג,ט
וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ .

שמות יג,טז
וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם .

הקטע " ו וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם --עַל-לְבָבֶךָ. ז וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. ח וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. ט וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ"

בא להסביר שהכוונה האמיתית היא ללמוד את הדברים ולשנן אותה יום יום על מנת שתהיה שגורה בפינו, כי תכלית היא לימוד התורה ומצוותיה על מנת לקיימן. אם נלמד את התורה כי אז כל מצוות התורה יהיו בפינו ובלבנו, וכמו קשורות על ידינו ונמצאות לזיכרון בין עינינו, רק אז נגיע לתכלית הנדרשת, אשר היא לקיים את מצוות התורה ולנהוג על פיה.

את הדברים האלה שדיבר אלוהים בהר סיני צריך כביכול לשנן אותה יום יום על מנת שתהיה שגורה בפינו, כי תכלית היא לימוד התורה ומצוותיה על מנת לקיימן.

תה בטח שואל לעצמך מהן למעשה הדברים שדיבר אלוהים בהר סיני לפני בני ישראל. הנה התשובה:

אם נעיין ונפתח פרק אחד לפני, ספר דברים פרק ה , אלוהים אומר לנו את הדברים :
"אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל-כָּל-קְהַלְכֶם בָּהָר , מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל--קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא יָסָף; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים, וַיִּתְּנֵם, אֵלָי יט וַיְהִי, כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת-הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְהָהָר, בֹּעֵר בָּאֵשׁ; וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כָּל-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם"

הדברים הן למעשה עשרת הדברים המצוות שאלוהים נתן לנו.

המצאת ה"התפילין" שזהו דבר ששמים משהו בין העיניים הגיע מכאן מהעבודה הזרה, מהפסלים האלילים!

http://up415.siz.co.il/up3/tmhomuir1y2g.jpg

http://up415.siz.co.il/up1/zyetnyyxmmum.jpg

ואת תשובתי אני אביא מתוך התנך ע"י פסוקים.

לגבי השואה:

משלי א
(כ) חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ:(כא) בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר:(כב) עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת:(כג) תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם:(כד) יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב:(כה) וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם:(כו) גַּם אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם:(כז) בְּבֹא כְשׁוֹאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה:(כח) אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי:(כט) תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ:(ל) לֹא אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי:(לא) וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ:(לב) כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם:(לג) וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה:

במילים פשוטות, אלוהים אומר שהתורה הכתובה לא רחוקה ומסובכת, לא בשמים היא, אלא קרובה היא ושכל אחד יכול לגשת. אלוהים אמר לנו לקיים את מצוותיו וחוקותיו שכתובים בספר התורה אשר הם ניתנים להבנה לכל אחד ואחד, בנוסף הוא אומר שהתורה היא לא קשה להבנה ואין לפנות לאנשים מסויימים שיגידו לנו ויפרשו לנו את הכתוב בתורה. לסיכום התורה היא לא ניתנת לקריאה והבנה רק לאנשים "חכמים".

בגלל זה לא צריך להקשיב לאנשים או לכל מיני רבנים אלא פשוט מאוד לקרוא ולעשות כמו שאלוהים ציווה אותנו.

בספר ישעיהו פרק כט פסוק יג , שם אומר אלוהים לעם ישראל:
" יג וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי--וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה."

אני כבר לא עושה שנה טובה באמצע השנה.

א. ראש השנה הוא בכלל באביב

דברים טז פס' א

"א שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה."

ויקרא פרק כג פס' ד

"ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם. ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ--בֵּין הָעַרְבָּיִם: פֶּסַח, לַיהוָה. "

ב. החג שנחוג נקרא יום תרועה והוא נחוג יום אחד ולא יומיים

כמו שכתוב בספר ויקרא פרק כג פס' כג-כד

"כג וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ."

יום תרועה נחגג בחודש השביעי.

אין שום בעיה לקדש את ראש החודש אם אתה מקדש את החודש עפ"י הראייה כפי שציוונו אלוהים ולא מה שקבעו בני אדם.

ויקרא פרק כג
(כד) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ:

איך חדש שביעי הופך להיות ראש שנה?

ואיך יום אחד הופך ליומיים?

שולחן ערוך אורח חיים סימן תרא סעיף ב
(ג) א אף בארץ ישראל עושים ר"ה שני ימים.

האם תוספת של יום אינה בעצם תוספת אשר אסורה מדין תורה?

ספר דברים פרק ד
(א) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם:(ב) לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: (ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:

"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" בויקרא כג', ד'

א. צריך לפרש את הפסוק ככתוב ללא שינויי הכתוב ונוהגים על פי הכתוב.

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה

מועד = זמן קבוע מראש
שמות יג10 : " ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה " (חוקת הפסח)

* למועדה=לִזְמָנַהּ.
שמות כג15 , שמות לד18 : " את חג המצות תשמר; שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים; ולא יראו פני ריקם "

* למועד חודש האביב=לזמן שבו יהא האביב.

הצירוף 'מועדי ה'' משתמע שהמועד הוא מועדו של הקדוש ברוך הוא ולא של האדם.

מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ 'תקראו אותם בזמנים שאני קבעתי ראה בפרשת אמור ,ואלו יהיו מקראי קודש' ימים מיוחדים ונבדלים מיתר הימים .

מקרא - שם דבר, קרא אותו קדש מקרא = קריאה והכרזה כלומר - צריך לקרוא ולהכריז שהחג מקודש " אחרי ראותנו בישעיה (א' י"ג) חדש ושבת קרוא מקרא , מקרא ענינו אסיפת העם לחוג חג , ומקרא קודש ענינה חגיגה ואסיפה של קדושה שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש יום זה שאותו קבע הקדוש ברוך הוא , כלומר לכבוד הא-ל; ושורש קרוא מורה לפעמים אסיפה דבר זה מסביר מדוע כל אחד מהימים מכונה – מקרא קודש
אנו מזמנים איש את רעהו לייחד את היום בהתכנסויות הכוללות תפלה, אכילה ושתיה.
את במועד ובזמן שאותו קבע הקדוש ברוך הוא .

אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם: תקראו אותם ,את מועדי ה'

בְּמוֹעֲדָם: בזמנים שקבע הקב"ה .

ב. הגישה הרבנית המשנה את הכתוב על מנת לתת פרשנות שתתאים לנוח להם ואשר שונה מכוונת ומשמעות הכתוב .

המועדים המשונים (דחיות , אי קביעת המועדים בימים מסוימים באמצע השבוע ודחיית קיום המועד לימים אחרים ) הקיימים בלוח הרבני המבוסס על שינויי הכתוב בויקרא כג', ד' .

"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם"

אינם יכולים להיקרא מועדי ה' ועל כן אינם יכולים להיקרא מקראי קודש.

פרשנות רבנית תוך התבססות על שינויי הכתוב:

אל תקרי אותם אלא אתם

ידועה דרשת ר' עקיבא על הפסוק "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי:" (ויקרא כג', ב') בלשון אל תקרי אותם, אלא 'אַתם'! אמר לו (ר' עקיבא לר' יהושע): הרי הוא אומר (ויקרא כג' ב') "אתם", (ויקרא כג', ד') "אתם", (ויקרא כג', לז') "אתם", שלש פעמים - "אתם" - אפילו שוגגין, "אתם" - אפילו מזידין, "אתם" - אפילו מוטעין. בלשון הזה אמר לו: עקיבא, נחמתני, נחמתני." (ב' ר"ה כה' ע"א)

תקראו אַתם במקום אֹתָם (שינויי הכתוב) : תקראו אתם בני ישראל, ותקבעו את מועדי ה' (שינויי מובן וכוונת הכתוב) ועל בסיס זה שונו ונידחו המועדים הכתובים בתורה בלוח הרבני .

מכאן נוצר ונגזר הלוח הרבני הקיים מבוסס על דחיות של מועדים ואי קיומם בימים מסויימים באמצע השבוע , והמועדים בלוח הרבני הם על פי הימים שנוח לאדם לקיימם זאת בניגוד לצו אלוהי "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כג', ד') המצוונו לחוג במועד המצויין בפרשת המועדות פרשת אמור .

הימים בהם לא מתקיימים מועדים על פי הלוח הרבני:

לא ב,ד,ו פסח : כלומר פסח לא יחול לעולם בימים ב,ד,ו .

לא ג,ה,ז עצרת : כלומר חג שבועות לא יחול לעולם בימים בימים ג,ה, שבת.

לא א,ד,ו ראש : כלומר ראש השנה לא יחול לעולם בימים א,ד,ו .

כלומר במצב זה ב 3 ימים מתוך 7 ימים לא מתקיים המועד . אם זה כך ישנם מקרים שבהם לא יתקיימו המועדים התאריכים שהקדוש ברוך הוא קבע , אם כך איך לוח הרבני מקיים את המועדים כפי שהקדוש ברוך הוא קבע ?

לוח זה הרבני לא מאפשר קיום המועד כמו שנאמר "אלא מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" .

כלומר שינויי הפסוק "אלא מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" (ויקרא כג', ד') על ידי הרבנים בהנהגתו של הרבן גמליאל כראש הסנהדרין , על מנת לשנות מובן הכתוב זאת אומרת הרבנים משנים את הכתוב בתורה על מנת לשנות את משמעות וכוונת הכתוב לנוח להם ., כתוצאה מכך המועדים הנגזרים מפרשנות זו אינם מתקיימים בזמן שקבע לנו הקב"ה , על כן אינם יכולים להיקרא מועדי הקב"ה ועל כן הם אינם מקראי קודש.

"אשר תיקראו אותם במועדם" כלומר ע"פ קביעתו זו של הקב"ה כל המועדים צריכים להיקרא במועדם , ובקביעה זו ציוונו לא לסטות מזמני המועדים שקבע,לקיימם בזמן ללא דחיות ושינויים.

כל המועדים נקבעו ע"י האל, ואין לאדם את האפשרות לשנות את זמנם "את המועדם",
כמו שמקיימים את השבת במועדו כן עלינו לקיים את יתר המועדים במועדם ללא שינויים ודחיות .

הוכחות:

אין הבדל בין מועד השבת למועד אחר .

"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כג', ד')

1. כל המועדים המקודשים, כולל מועד השבת כלומר לא רק מועד השבת שצוונו ע"י הקב"ה נקראים "מקראי קודש",
והם נקראים ונמצאים תחת שם אחד "מועדי ה'" .
2. "אלה מועדי ה' אשר תיקראו אותם במועדם " ולא "זה מועד ה' אשר תיקראו אותו במועדו"

"אלה מועדי ה' אשר תיקראו אותם במועדם " כתוב בלשון רבים כלומר לא רק את השבת צריך
לקרוא בזמן ללא דחיות ושנויים אלא כול מועדי ה' צריכים להיקרא בזמן ללא דחיות ושנויים .

3. "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם" אותם ולא אתם

כן כתוב (אותם):

הרבנים שינו את הכתוב מאותם לאתם ובעקבות זאת התבססו על שינויי הכתוב שמשנה את מובן וכוונת הכתוב.

פרשנות רבנית לאחר שינויי הכתוב :
תקראו אתם: תקראו אתם בני ישראל, ותקבעו את מועדי ה' במועדם: בזמנים שקבעתם אתם .
בעקבות פרשנות זו שינו הרבנים את מועדי השם יתברך לפי נוחיותם , בניגוד לשבת שנשמר ומקויים במועדו.

הפרשנות הנכונה על פי הכתוב :

תקראו אותם: תקראו אותם ,את מועדי ה' במועדם: בזמנים שקבע הקב"ה

מכאן :
"אשר תיקראו אותם במועדם" כלומר ע"פ קביעתו זו של הקב"ה כל המועדים ולא השבת בלבד צריכים להיקרא במועדם , ובקביעה זו ציוונו לא לסטות מזמני המועדים שקבע,לקיימם בזמן ללא דחיות ושינויים.

מסקנה :

אסור לנו לשנות את הכתוב בתורה . היות ופרשנות הרבנית משנה את הכתוב , דבר הגורר אחריו שינויי מובן הכתוב כמתואר לעיל , אין הוא ההסבר הנכון והפרוש הנכון לכתוב .פרוש של פסוק צריך להסביר את הכתוב ומובנו מבלי שינויי הכתוב . על כן כמו שאנו מקפידים לשמור ולקיים את השבת במועדו עלינו לקיים את יתר המועדים במועדם כפי שציוונו הקב"ה.

הרבנים אינם מקפידים לקיים את כל המועדים לפי התאריכים המצויינים בתורה במפורש ומשנים אותם לפי נוחיותם לעומת זאת מועד השבת מקויים בהקפדה בזמנו ללא שינויי . דבר הסותר את דבר ה' .

אדם חייב לקדש את החודש בראיית הלבנה בערב כמו שכתוב: "עָשָׂה יָרֵ ח, לְמוֹעֲדִים; שֶׁמֶשׁ, יָדַע מְבוֹאוֹ" (תהלים ק"ד, י"ט) רוצה לומר, שהשם יתברך
עשה הירח להבדיל על ידו חודש מחודש בהראותו אחרי התוועדו עם השמש בעת שהשמש כבר ידע מבואו.

בחודש יש 29 או 30 ימים, לכן צריך להסתכל ולעקוב מתי מולד הירח לקראת סוף החודש.

ברגע שרואים את הסהר זה נקבע כראש חודש.

לעומת זאת בלוח השנה הרבני קובעים את המועדים איך שבא להם ולא לפי ראיית מולד הירח.

מולד הירח זה היוולדות הירח מחדש בראשית כל מחזור חודשי, כאשר רואים ראייה ראשונה של הירח.

אז לגבי הטענה שלך שאין לבנה בתחילת החודש העברי זה לא נכון.

זה לא נכון.

אבל עם כל הטכנולוגיה והמדע אתה כנראה מעדיף לחגוג יומיים את החג ולא ביום אחד ולקבוע תאריך איך שנוח ללוח הרבני ובכך לסתור את התורה.

הרי אם זה עפ"י הטכנולוגיה קביעת מולד הירח יותר מדוייקת מהסתכלות בעין.

וכבר שמעתי על הגזירות של החכמים , אוי ואבוי שלא נדע.

לגבי "לא תסור מכל אשר יורוך" , גם לי אמרו שכתוב בתורה "כל אשר יורוך", כשהכוונה לגדולי התורה שבדור שאלוהים נתן להם סמכות, אך לא כך הדבר!
גם לי אמרו את זה כל אשר יורוך, לא תסור ימין ושמאל.

הבעיה שאנשים לא קראו את כל הפרק בספר דברים יז' פסוק ח'-יב'
"(ח) כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר האל אלהיך בו
(ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט
(י) ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר האל ושמרת לעשות ככל אשר יורוך
(יא) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל
(יב) והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את האל אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל"

מדובר כאן על משפט שנפלא מאיתנו-אין נתונים מספיקים לגביו."כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ"

במצב כזה צריכים להעביר את המשפט לכוהני הצדק בבית האל. כלומר ,מאחר והשופט האנושי אינו הצליח לקבץ מספיק נתונים. לדוגמא : רצח בסתר..לכוהנים יש את האותות והמופתים והמזבח ואת האורים והתומים- בקיצור הם יכולים לשאול בהאל.

לכוהנים יש את הקשר הישיר להאל האלוהים. ואם יש מלך שופט כמו דוד חייבים לשמוע לו כי הוא נקרא השופט בימים ההם."וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם"

כיום אין מלך {שופט} בישראל וגם אין כוהנים וגם לא בית מקדש.

כך שנכון להיום ! הציווי הזה לא תופש! כאשר יגיע המשיח- ואו- יהיו כוהנים ובית מקדש,הציווי הזה מחייב את כולם.

בכל מקרה- מדובר כאן בפירוש על משפט צדק . " כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט"- "עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה"

עם ישראל זנה אחרי מנהיגי דרך שהכשילו אותו בעבר- ולא שמעו בקול האל האלוהים ובתורתו.

אני אמרתי שהסתכלות דרך הטכנולוגיה היא יותר מדוייקת מאשר להסתכל בעין.

אני לא תוקפת אף אחד אני פשוט מביאה עובדות ע"י פסוקים.

ב. אני גם חשבתי כמוך שיש דבר כזה "תורה שבעל פה" בעבר, אחרי קריאת התנ"ך הבנתי שזה חרטא ושאין דבר כזה.

המצאת "התורה שבעל-פה"

לפני חורבן בית המקדש השני, בעוד אין כהונה (מכיוון שהפרושים הרגו את כל הכהנים מבני צדוק), מזבח או הקרבת קורבנות, היה על חז"ל למצוא דרך חדשה בא יוכלו להעביר ולשמר את הכוח לידיים שלהם
בצורה בלעדית כך שתוכל היהדות לפעול גם ללא בית המקדש, או במילים אחרות היה עליהם להמציא תורה חדשה יש מאין והם אכן עשו זאת, את התורה שהם המציאו
הם כינו "התורה שבעל-פה" תורה זו נותנת להם , הרבנים, את הכוח והשליטה על כל חיי הדעת והחברה של עם ישראל, ועל מנת לשכנע את עם ישראל בתורה החדשה הזו
טענו וטוענים הרבנים עד היום כי מה שהם מכנים בתור "התורה שבעל-פה" בעצם הועברה למשה עוד במעמד הר סיני.

הרמב"ם לדוגמא בתחילת הקדמתו למשנה טען כי משה ידע
את כל "התורה שבעל-פה" בעל פה ושהוא הנחיל אותה לחכמים ולהמון העם, זה נשמע נחמד אבל האמת היא ש-4 פעמים בספר התורה משה בעצמו לא ידע לתת תשובה לגבי מצוות,
בכל אחת מהפעמים הללו משה פנה בשאלה לאלוהים והמתין לתשובתו, זאת אומרת שלעומת טענתו של הרמב"ם משה לא קיבל "תורה שבעל-פה" שבה הסבר כולל ומקיף בנוגע ליישום
של כל חוקי התורה כולה.

אכן, תורה שבעל-פה מעולם לא ניתנה למשה במעמד הר סיני התנ"ך מעיד באופן חד משמעי על כך שבריתו של אלוהים עם עם ישראל הייתה מבוססת אך ורק על התורה הכתובה שהוא ציווה על משה לכתוב.

בספר שמות ל"ד פס' כז' מצווה אלוהים את משה :
"כז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתָב-לְךָ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: כִּי עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית--וְאֶת-יִשְׂרָאֵל."

לא מוזכרת שום תורה אחרת , תורה שבעל-פה של מסורת לא כתובה שלכאורה הייתה מועברת מפה לאוזן, אך חז"ל ניסו לאלץ אותנו לחשוב שכן כלולה "תורה שבעל-פה"
הם המציאו דְרַשׁ על פיו שכשאלוהים אומר ש"עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" ש"עַל-פִּי" משמע שעל השפתיים אך כידוע לא בעברית מקראית ולא עברית מודרנית "עַל-פִּי" לא אומר על השפתיים, אלא לפי, לפי הדברים האלה.

אין ספק שהתלמוד הוא יצירה מרשימה של 2,500,000 מיליון מילים ב- 63 ספרי היסטוריה, המלאים בידע אנושי בוויכוחים בין חכמים יהודיים ובפוקלואור יהודי של תרבות ומסורת, אך אין כל ביסוס היסטורי או מקראי לכך שניתנה למשה במעמד הר סיני, לא להפך.

אם הייתה קיימת "תורה שבעל-פה" כזו שאלוהים נתן למשה הייתם מצפים לקרוא עליה מאות ואם לא אלפי פעמים לאורך התנ"ך, אך לא אלוהים ולא משה מעולם לא הזכירו את המושג "תורה שבעל פה" וגם לא יהושוע ממשיכו של משה, אף לא עזרא הסופר או אף נביא אחר בתנ"ך מעולם לא הזכירו את "התורה שבעל פה".

"תורה שבעל פה" היא אגדה שהמציאו הרבנים כדי להעניק לעצמם את הכוח והשליטה. הביטוי ספר תורה מופיע אינספור פעמים לאורך התנ"ך בעוד וכפי שציינו על אף שהיית מצפה למצוא את המושג אלפי פעמים לא קיים בתנ"ך כולו אף לא פעם אחת המושג "תורה שבעל פה", למעשה איזכור של המושג "תורה שבעל פה" לא מופיע בשום מקום גם מחוץ לתנ"ך.
אלא שלפתע הופיע לראשונה כ-1,500 שנה לאחר משה.

הרב מרדכי נויגרשל טוען על התורה שבעל-פה כי:
"התורה מועברת מדור לדור תוך רציפות היסטורית בלתי פוסקת"

אבל בספר יהושוע , אלוהים פונה ליהושוע בן נון וממנה אותו למנהיג, בספר יהושוע פרק א' בפסוק ח אלוהים אומר ליהושוע:
" ח לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ: כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל."

מעניין נכון, אלוהים אומר ליהושוע לעשות את כל הכתוב בספר התורה , אלוהים לא מציין ואף לא רומז דבר על קיומה של התורה שבעל פה המועברת אליו ממשה.
כבר בתחילה אם כך אנחנו רואים שרציפות היסטורית בלתי פוסקת ממש לא הייתה קיימת אבל יש להזכיר שמסורת של חכמים ומצוות של מלומדים כן מוזכרות לעיתים בתנ"ך , אבל זה תמיד בצורה שלילית!!!

לדוגמא, בספר עמוס פרק ה פסוק כ"א ,שם אומר אלוהים לעם ישראל:
"כא שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי, חַגֵּיכֶם;"

או בספר ישעיהו פרק כט פסוק יג , שם אומר אלוהים לעם ישראל:
" יג וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי--וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה."

אלוהים הביע את כעסו על עם ישראל על כך שהוא הולך אחרי מצוותם של האנשים המלומדים , ממש ובדיוק כמו היום. "התורה שבעל-פה" שהרבנים המציאו זאת בכדי שיהיה להם את הכוח והשליטה עליכם.

אבל ההוכחה המוחצת ביותר מגיעה דווקא מאתיופיה, יהודי אתיופיה עלו בחזרה לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות , יהודים אלו לא הכירו בסמכות ובמרות של הרבנים , לא הכירו במסורת הרבנית , ולא שמעו מעולם על ההמצאה של הרבנים על "התורה שבעל-פה". מעניין נכון ?!?!?!

הם (יהודי אתיופיה) שחיו בישראל לפני למעלה מ- 2,000 שנה ורק עכשיו חזרו , לא מכירים בקיומה של "התורה שבעל פה". זוהי הוכחה נוספת לכך ש"התורה שבעל-פה" מעולם לא ניתנה למשה בהר סיני, אלא שמדובר בהמצאה של חז"ל על מנת שיוכלו לקיים יהדות ולשמור את הכוח לידיים שלהם.

התורה שבעל-פה סותרת ומוספת לתורה הכתובה בחלקה , דבר הנוגד הוראה מפורשת בתורה הכתובה " ב לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו?ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם" (דברים ד', ב').

עם ישראל זנה אחרי מנהיגי דרך שהכשילו אותו בעבר- ולא שמעו בקול האל האלוהים ובתורתו.

וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.

צריך לשמוע בקול האל ובתורתו הקדושה.

כל חוק או מצווה שניתנו בהלכה היהודית, הינם תוספת אסורה לתורת ישראל ככתוב "אל תוסיפו ואל תגרעו".

אם הנביאים לא סתרו את התורה הכתובה של משה אז למה שנסתור ונשנה אותה בימינו בגלל כמה חכמים שכתבו את "התורה שבעל פה" ?

ההוכחה לכך היא פשוטה מאוד

אין הרבה יהודים קראים או הרבה שומרונים אבל תראה איך הם שורדים למרות הכל הם לא מתרבים אבל גם לא מתמעטים.

עם זאת יש כ"כ הרבה יהודים רבנים אורטודוכסים ועדיין מלא אסונות פוקדים אותנו והמשיח מתעכב איך זה יכול להיות.

חוץ מזה היא הראתה לך תמונות תכלס של "תפילין" של גויים וזו הוכחה מספיק טובה שנבין שהתפילין הם כמו קמיעות.

אני באמת לא הבנתי למה אנחנו עושים שני ראשי שנה יומיים כל פעם זה מצחיק כאילו לחגוג שני ימי הולדת. בטוח יום אחד הוא מוטעה.