http://n.rotter.net/User_files/nor/406e93ad62b29285.jpg
אנו חוגגים את פסח לזכר יציאת מצרים. אנו מציינים את הנס שעשה ה' לעם ישראל ואת האמונה המוחלטת של העם בה' כאשר יצא למדבר.
בחודש זה הוציא הקב"ה באותות ומופתים את בני ישראל ממצרים מעבדות לחרות על מנת לקבל את התורה.
חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים אשר בהם, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים כל ישראל לירושלים.
(שלושת הרגלים הם:פסח, שבועות וסוכות).

http://n.rotter.net/User_files/nor/406d85de4f7f215c.jpg
1)חג האביב-על שהוא חג בעונת האביב, עונת הלבלוב והפריחה של הטבע.
בעונה זו מבשילים יבולי השדה ומתאפשרת הבאת העומר מראשית הקציר החל
במוצאי היום הראשון.

2)חג החירות- שכן בחג זה יצאו אבותינו מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה.
בתפילות החג מוגדר שבוע החג "זמן חירתינו" (במקביל לחג הסוכות
המוגדר "זמן שמחתנו", וחג השבועות- "זמן מתן תורתנו")

3)חג המצות- על שום איסור חמץ כל שבעת ימי החג וחיוב אכילת מצה בלילו
הראשון- כתזכורת למאכל אבותינו בשעת החיפזון, שאפיין את יציאת מצרים.

4)חג הפסח- זהו שמו של הקורבן המיוחד, שהקריבה כל משפחה בישראל בי"ד
בניסן. הוא ניקרא על שם הנס שאירע, בעת שהקב"ה הנחית את מכת בכורות
על ארץ מיצרים. בין המצרים לא היה בית, אשר אין בו מת- "מבכור פרעה
היושב על כיסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור", ואילו על בתי ישראל פסח הקב"ה.

http://n.rotter.net/User_files/nor/406d86d9569d02ff.jpg
חמץ:
חמץ הוא קמח מאחד מחמשת מיני דגן - חיטה,
שעורה, כוסמת, שבולת-שועל ושיפון,הבא במגע עם מים
במשך 18 דקות.

http://n.rotter.net/User_files/nor/406dd98c5a1408cf.jpg

בפסח אסור החמץ בשלושה איסורים:
א. אסור לקיימו ולהשאירו ברשותנו.
ב. אסור לאוכלו.
ג. אסור ליהנות ממנו.

http://n.rotter.net/User_files/nor/406dd98c5a1408cf.jpg

מכירת חמץ:
חכמים תקנו שכל אדם שיש ברשותו כמות גדולה של
מוצרי חמץ שהפסדם מרובה, יכול למכור את החמץ
לפני פסח לגוי באמצעות שטר מכירה ולקנותו בחזרה
לאחר חג הפסח.
בימינו מתבצעת מכירת החמץ באמצעות הרבנות הראשית
ושטרות המכירה מועברות אליה באמצעות גבאי בתי הכנסת.

http://n.rotter.net/User_files/nor/406dd98c5a1408cf.jpg

בדיקה אחר החמץ וביטולו:
חכמים קבעו לערוך בדיקת חמץ באור ל-י"ד ניסן בצאת
הכוכבים לאור הנר בכל רשותנו והסיבה לכך היא מפני
שאדם רגיל בחמץ בכל השנה ובגלל רגילותו אולי ישכח
את איסורו ויאכל ממנו, לכן קבעו לבדוק ולחפש אחר
החמץ ולהוציא אותו מרשותנו לפני שיגיע זמן איסור
אכילתו.

http://n.rotter.net/User_files/nor/406dd98c5a1408cf.jpg

לפני תחילת הבדיקה מברך:
"ברוך אתה האל אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו
במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ".

http://n.rotter.net/User_files/nor/406dd98c5a1408cf.jpg

בסיום הבדיקה אומר:
"כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ולא ביערתיו
ולא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ".(יש
נוהגים לומר נוסח זה שלוש פעמים).למחרת בבוקר
שורפים את החמץ שמצאנו בבדיקה ואת החמץ שנשאר
מארוחת הבוקר וחוזרים על אמירת ביטול החמץ.

http://n.rotter.net/User_files/nor/406dd98c5a1408cf.jpg

הגעלת כלים:
אם ברצוננו להשתמש בפסח בכלים אשר השתמשנו בהם
עם מאכלי חמץ במשך השנה ונבלע בהם חמץ ניתן
לעשות כן באמצעות הגעלת הכלים.
וכיצד מגעילים כלים על מנת שיהיו כשרים לשימוש
בפסח? הכלל שקבעו חכמים הוא: "כבלעו כך פולטו"
ופירושו: משתמשים באותה דרך שבה נבלע החמץ בכלי
על מנת להוציא את החמץ מהכלי. לכן ההגעלה מתבצעת
באמצעות דוד גדול ובו מים רותחים ומבעבעים אשר
אליו מכניסים את כלי החמץ לאחר שנוקו היטב. מיד
לאחר ההגעלה שופכים על הכלים מים קרים והם כשרים
לפסח. הגעלת כלים שהשימוש בהם לטיגון לצלייה
ולאפייה מתבצעת ע"י ליבון באש.

http://n.rotter.net/User_files/nor/406dd98c5a1408cf.jpg

שמחת החג:
מצווה לשמוח בחג ולשמח את בני ביתו:
"חייב אדם להיות שמח בימים טובים אלו, הוא ובניו
ואשתו ובני בניו, וכל הנלווים עליו...כל אחד בראוי
לו. כיצד? הקטנים נותן להם אגוזים ומגדנות ,
הנשים קונה להן בגדים ותכשיטים נאים"...
(רמב"ם הלכות יום טוב פ"ו הי"ז-י"ח).

ליל הסדר וקריאת ההגדה:
נקודת השיא של חג הפסח היא "ליל הסדר".
המצוות בלילה זה הן רבות וכדי שלא נאחר את המוקדם
ונקדים את המאוחר קבעו חכמים סדר קבוע הכולל בתוכו
את כל מצוות הלילה כסדרן ונקרא "הגדה". מרכז "ההגדה"
הוא ספור יציאת מצרים שהתרחש בתאריך זה.

אחת המטרות המרכזיות של "ליל הסדר" היא ללמד
ולהסביר לילדים על יציאת מצרים, לאפשר לילדים לשאול
ולהשיב להם, כמו שנאמר:
"והגדת לבנך ביום ההוא"...(שמות י"ג, ח')
לכן קראו חכמים לסיפור יציאת מצרים ב"ליל הסדר"
-"הגדה" (מלשון להגיד). "כל המרבה לספר ביציאת מצרים
הרי זה משובח".(מתוך ה"הגדה").

http://n.rotter.net/User_files/nor/406daa383d4a79ba.jpg
דם
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df8287c4844da.jpg
צפרדע
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df82e7c5a69cd.jpg
כינים
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df8347c78a65d.jpg
ערוב
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df83c7c9c6766.jpg
דבר
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df8437cb846b7.jpg
שחין
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df8497d083492.jpg
ברד
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df8517d4d9614.jpg
ארבה
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df8597d790558.jpg
חושך
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df8617d8eb639.jpg
מכת בכורות
http://n.rotter.net/User_files/nor/406df8b37f481241.jpg

http://n.rotter.net/User_files/nor/406d88145e481351.jpg

הזרוע:
הזרוע שבהגדה היא בשר צלוי.
היא נועדה להזכיר לנו את קרבן הפסח, שהקריבו בבית המקדש. הקרבן נאכל בסעודת החג, זכר ליציאת מצרים, כפי שכתוב בתורה: "עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה".

ביצה:
הביצה היא זכר ל"קרבן חגיגה", שהיו אוכלים לפני אכילת קרבן הפסח זאת משום המצווה לאכול את קרבן הפסח "על שובע" - כלומר כששבעים.
במשך הדורות נוספו משמעויות לסמל הביצה: אחת המסורות היהודיות היא לנחם אבלים באכילת ביצה, לכן נחשבת אכילת הביצה שבקערת הסדר כזכר לאבל. זאת על סמך הפסוק שבהגדה: "הוציאנו מעבדות לחירות ומאבל ליום טוב". ומהו אותו אבל? אבל שהתאבלו בני ישראל במצרים בשל הגזרות הקשות שהטילו עליהם המצרים. מנהג האבלות מתקשר גם לרצון לזכור ולהזכיר את הצער על חורבן בית המקדש, שבו היו אבותינו מקריבים את קרבן הפסח וקרבן החגיגה.

מרור:
את המרור נצטוו בני ישראל לאכול יחד עם קרבן הפסח: "ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו" (שמות יב' 8). המרור המונח בקערת הסדר, מעורר את אחת מארבע הקושיות. בעקבות השאלה באה התשובה המסבירה את הסמליות שבמרור: "רבן גמליאל היה אומר: מרור זה שאנו אוכלים על שום מה? על שום שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים".
משמעות נוספת למרור כסמל הוא תהליך השעבוד של אבותינו במצרים: ש"תחילתו מתוק וסופו מר". ההתחלה המתוקה היתה בימי יוסף, אז הזמין פרעה את בני ישראל לבוא למצרים ולהתיישב בארץ גושן הפורייה. ההמשך המר התחיל לאחר מות יוסף, מלך חדש "אשר לא ידע את יוסף", עלה לשלטון, והמצרים התחילו להעביד את בני ישראל בפרך. לפי דעה אחרת מקור אכילת המרור בסעודת הפסח הוא במנהג של אכילת ירק מירקות העונה, כחלק מסעודה שלמה (הכוללת גם לחם ובשר).
חז"ל קבעו מאפיינים לזיהוי צמחי המרור:
צמח שטעמו מתוק תחילה וסופו מר
צמח שעליו מכסיפים וגבעולו נוטף מיץ חלבי
על פי שני המאפיינים הללו, עשוי המרור להיות: מרור הגינה, חסת המצפן, חרחבינה או עולש.
החרחבינה המכחילה מתאימה לשמש כמרור כי עליה הצעירים רכים וראויים למאכל, ואילו עליה הבוגרים קשים וקוצניים. התפתחות העלים יכולה לסמל את תהליך השעבוד:
תחילה "בפה רך" (העלים הרכים ששפתם תמימה) ובהמשך "מרורים" (הופעת הקוצים בגבעול החרחבינה).
בימינו נהוג לשים בקערת הפסח חזרת, לב של חסה או מרור.

חרוסת:
המילה חרוסת באה מן המלה חרס, חרסית=טיט, בוץ. ואכן בצבעה ובצורתה מזכירה החרוסת טיט.
אכילת החרוסת נועדה להזכיר לנו את הטיט שממנו ליבנו אבותינו לבנים במצרים, כמו שנאמר: "בשעה שיצאו בני ישראל ממצרים, היו בהן בעלי מומין משעבוד טיט ולבנים (שיר השירים רבה).
אולם טעמה של החרוסת הוא מתוק - מדוע? כדי שנזכור, כי בניגוד לעבדות שטעמה מר, הרי עבודה מתוך חירות טעמה מתוק וטוב.
כדי לקבל את הצבע החום יש לבחור בפרות שמפרישים חומר הנקרא פיקטין. חומר זה מופרש כאשר חושפים את החלקים הרכים של הפרי לאוויר.
כך מפרט הרמב"ם את דין החרוסת בליל הסדר:
"החרוסת מצווה מדברי סופרים (תקופה שאחרי החורבן) זכר לטיט שהיו עובדים בו במצרים. וכיצד עושים אותה לוקחים תמרים או גרגרות (תאנים) או צימוקים ודורסים אותן ונותנים לתון חומץ, מתבלין אותן בתבלין כמו טיט בתבן ומביאים אותה על השולחן בליל הפסח".

כרפס:
כרפס הוא הירק שמטבילים במי מלח בתחילת הסדר. נהוג לכנות את צמח הסלרי בשם זה אך אין ודאות מהו בדיוק צמח הכרפס. בעדות שונות נהוג להניח במקום של הכרפס פטרוזיליה, תפוח אדמה, בצל, צנון או עלה של חסה. אכילת הכרפס נועדה לעורר את התיאבון של מקריב קרבן הפסח לאכול את כל הזבח, ולמלא אחר המצווה "ולא תותירו ממנו עד בוקר" (שמות יב' 10).
לכרפס כמה משמעויות סמליות:
זכר לכתונת הפסים (כרפס=פס) שעשה יעקב אבינו ליוסף. בגללה נמכר יוסף לישמעאלים והובא למצרים, ובעקבותיו ירדו מצרימה גם אחיו.
הכרפס הוא הצמח בו עיטרו את ראש המנצחים, ולכן נמצא ראוי לבני ישראל שגברו על אויביהם.
כרפס: האות ס' שמניינה 60 מזכירה את מספר בני ישראל במצרים - שישים ריבוא. שאר שלוש האותיות, במהופך, יוצרות את המלה פרך. לעתים, תפס את מקומו של הכרפס צמח השומר - זכר לליל שימורים, שבו יצאו בני ישראל ממצרים.

http://n.rotter.net/User_files/nor/406e004e24275eee.jpg
נאמר: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"
(פסחים י' משנה ח'),המילה "אפיקומן" מורכבת משתי
מילים יווניות - "אפיקו" ו-"מן" שפירושן: הוציאו
קינוח; מילים אלו מסמלות על סיום הסעודה ותחילת
הקינוח. אך בפסח שלא כמו בשאר ימים לפני סיום
הסעודה אוכלים את המצה שהיא ה"אפיקומן" של פסח
ואחריה לא טועמים כלום כדי שישאר לנו טעם המצווה
זכר לקורבן הפסח בזמן בית המקדש שהיה נאכל בסוף
הסעודה. נהוג שהילדים גונבים את ה"אפיקומן"
ומחזירים אותו רק לאחר שמבטיחים להם מתנה, במטרה
לשמור על ערנותם של הילדים עד גמר "הסדר".

אמירת תפלת "הלל":
כל שבעת ימי הפסח אחר תפלת שחרית אומרים "הלל":
תפלת הודיה הנאמרת בחגים ובימים שנקבעו לזכר
מאורעות מרכזיים בחיי האומה.
(ביום טוב הראשון של פסח אומרים "הלל שלם"
עם ברכה תחילה וסוף).

הזכרת ובקשת "הטל":
ביום טוב ראשון של פסח לפני תפילת מוסף
אומר חזן בית - הכנסת פיוט מיוחד להזכרת "הטל"
ומוסיף מספר פזמונים וכבר בתפילת מוסף מתחילים
לומר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם"
ובברכת השנים שבתפילות שמונה-עשרה מחול-המועד
והלאה אומרים "ברכנו" במקום "ברך עלינו". אמרו
רבותינו שהסיבה לשינוי בזמן הזה דווקא היא מכיוון
שגשם בחג הוא סימן קללה ומשבית את שמחת החג .

"קמחא דפסחא":
מצווה לתרום לפני חג הפסח צדקה למשפחות נזקקות
על מנת שיוכלו לקנות את מצרכי החג ובכך מקיימים
את הכתוב ב"הגדה":
"כל דכפין ייתי ויכול"- כל מי שרעב יבוא
ויוכל איתנו.
"כל דצריך ייתי ויפסח" - כל מי שצריך יבוא
וישתתף איתנו בפסח.

http://n.rotter.net/User_files/nor/406dfb5b0d43afab.jpg http://n.rotter.net/User_files/nor/406dd7a24ee89b18.jpg http://n.rotter.net/User_files/nor/406dfb5b0d43afab.jpg
מצה מותכת:
רכיבים:
גבינה צהובה
מצה
כף שמן לטיגון
ביצה
אופן ההכנה:
מרטיבים את המצה במים כדי שתהיה רכה,
ואז מניחים עליה פרוסת גבינה ומגלגלים את המצה,
אחר כך יש למרוח ביצה על המצה ולהכניס למחבת עם כף שמן לטיגון

פשטידת תפו"א:
רכיבים:
5 תפו"א גדולים
2.5 כוסות מים
4 ביצים
4\1 כפית כורכום טחון
מלח ופלפל לפי הרגש
3 כפות שמן לטיגון

אופן ההכנה
מקלפים וחותכים את התפו"א לפרוסות.
שמים אותם בסיר בינוני מוסיפים את המים,
ומבשלים את התפו"א כדי שיתרככו.
לאחר שהוצאנו את התפוחי האדמה מהסיר
אנו שוטפים אותם ומועכים למחית חלקה,
מוסיפים לתפוחי אדמה את הביצים והטבלינים
שמים 3 כפות שמן במחבת ומטגנים את התערובת חמש דקות על אש קטנה.
מעבירים לתבנית ואופים בתנור 40 דקות בחום בינוני.

פשטידת ירקות:
רכיבים:
400 גרם ירקות מוקפאים מעורבים- לפי הטעם
גביע גבינה לבנה שמנה
גביע גבינה קוטג'
מלח ופלפל לפי הרגש
כף שמן

אופן ההכנה:
מבשלים את הירקות שבחרנו בסיר עם מים, מסננים ומעבירים לקערה.
מוסיפים את הגבינות, את הביצים ואת הטבלינים.
משמנים תבנית ומעבירים לתוכה את התערובת אופים כ50 דקות.

עוגת שוקולד:
רכיבים:
200 גרם שוקולד מריר
כוס סוכר
2 כפות יין או ליקר
4 ביצים
4\1 1 כוסות קמח מצה
1 אפקת אפיה

אופן ההכנה:
להמיס את השוקולד בסיר עם מים רותחים לצנן מעט,
ולהוסיף את השאר הרכיבים תוך בחישה
לצקת את הבצק לתבנית אפיה משומנת
לאפות בחום בינוני כ60 דקות.

בתאבון!

http://n.rotter.net/User_files/nor/406dfcce14bcd63f.jpg
שמחה רבה
שמחה רבה שמחה רבה
אביב הגיע פסח בא.
שמחה רבה שמחה רבה
אביב הגיע פסח בא.
תפרו , תפרו
תפרו לי בגד עם כיסים
מילאו מילאו
מילאו כיסי באגוזים.
שמחה רבה....
וכוס גדולה וכוס גדולה אימי תכין
לאליהו, לאליהו הנביא.
שמחה רבה ...
http://n.rotter.net/User_files/nor/406dfe491b6f26ce.jpg

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.
שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה.
הלילה הזה כולו מצה

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות.
הלילה הזה כולו מרור.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.
שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת.
הלילה הזה שתי פעמים.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבים ובין מסובין.
הלילה הזה כולנו מסובין.
http://n.rotter.net/User_files/nor/406dfe491b6f26ce.jpg

בצאת ישראל ממצרים
בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז.
היתה יהודה לקדשו, ישראל ממשלותיו.
הים ראה וינוס.
ההרים רקדו כאילים, גבעות - כבני צאן.
מה לך הים כי תנוס, הירדן - תיסוב לאחור,
ההרים תרקדו כאילים, גבעות - כבני צאן.
מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוהי יעקב.
ההפכי הצור אגם מים, חלמיש למעינו מים.
http://n.rotter.net/User_files/nor/406dfe491b6f26ce.jpg
דיינו
אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שופטים דינו
אלו עשה בהם שופטים ולא עשה באלהיהם דינו
אלו עשה באלוהיהם ולא הרג את בכוריהם דינו
אלו הרג את בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם דינו
אלו נתן לנו את מומנם ולא קרע לנו את ים הים דינו
אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דינו
אלו העבירנו בתוכו בחרבה ולא שקע צרינו בתוכו דינו
אלו שקע צרינו ולא ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה דינו
אלו ספק צריכנו במדבר ארבעים שנה ולא האכילנו את המן דינו
אלו האכילנו את המן ולא נתן לנו את השבת דינו
אלו נתן לנו את השבת ולא קרבנו לפני הר סיני דינו
אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דינו
אלו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל דינו
אלו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את הבית הבחירה דינו
http://n.rotter.net/User_files/nor/406dfe491b6f26ce.jpg
עבדים היינו
עבדים היינו היינו, עתה בני חורין בני חורין...
עבדים היינו עתה עתה בני חורין..
עבדים היינו עתה עתה בני חורין בני חורין...
http://n.rotter.net/User_files/nor/406dfe491b6f26ce.jpg

קריוקי שירי פסח להורדה:
http://planet.nana.co.il/bigtaz2004/avadim.mid
http://planet.nana.co.il/bigtaz2004/betzetis.mid
http://planet.nana.co.il/bigtaz2004/dayenu.mid
http://planet.nana.co.il/bigtaz2004/haleluya.mid
http://planet.nana.co.il/bigtaz2004/manistan.mid

http://n.rotter.net/User_files/nor/406e125257dab5d5.jpg
תפזורת
חפשו את המילים:
מצה, ביצה קשה, אפיקומן, אביב, חסה, חזרת, עשרת המכות, פריחה
,יין, זרוע, חרוסת, יציאת מצרים, משה בתיבה, יאור, מרור, נקיון, ביעור חמץ ,הגדה, בכל דור ודור.
http://n.rotter.net/User_files/nor/406e10b753734cc3.jpg

חידון לפסח
http://www.chagim.org.il/passover59.html
הגדה לפסח
http://www.zahav.net.il/banner/hagada/

צוות ההנהלה