פולניה מעירה את בעלה באמצע הלילה.
"מה קרה?", נבהל הבעל.
"שום דבר....", אמרה אשתו, "...אני פשוט לא מבינה איך אפשר לישון עם משכורת כל כך נמוכה".

פולני אומר לבתו: "ילדתי היקרה, אל תתחתני עם הבחור הזה. הוא גם נכה, גם מכוער
וגם יתום".
הבת: "העיקר האהבה אבא, לא מעניין אותי המראה החיצוני ולא הרקע שלו".
האב:"אני לא מדבר על זה. את לא חושבת שהוא סבל מספיק בחיים?".

אימא פולניה קונה לבנה שתי עניבות יוקרתיות מאוד. יום אחד מחליט הבן להפתיע את
אימו ועונד לצווארו את אחת העניבות. הוא נכנס לבית הוריו בשמחה. אמא שלו רואה
אותו ופונה אליו בטון נעלב: "אז אני מבינה שאת העניבה השנייה שקניתי לך לא
אהבת?!".

פולני אחד אומר לחברו: "אל תשאל, התוכי שלי מת".
החבר: "מזקנה?".
הפולני: "לא, מתסכול. מאז שהתחתנתי הוא לא הצליח להשחיל מילה".

בחור הגיע לביתה של חברתו הפולנייה לארוחת ערב. בתום הערב הזוג הצעיר יצא
החוצה, הבחור רץ מייד לשיחים והקיא את נשמתו.
הבחורה, עם הידיים על המותניים: "מה קרה? לא אהבת את האוכל של אימא שלי".
הבחור: "לא, ועכשיו אני גם יודע למה אבא שלך נשא תפילה מיוחדת לפני האוכל ".

עיתונאי שואל מיליארדר פולני: "מה הדבר הכי טוב שיצא לך מהכסף?".
המיליארדר: "זה שאישתי הפסיקה לבשל".

דו שיח בין אם ובת ממוצא פולני האם: "אני מבינה שיש לכם חלוקי דעות לגבי תכנון
החתונה?".
הבת: "על דברים קטנים. למשל, אני רוצה שמלה לבנה עם תחרה. הוא לעומת זאת לא
רוצה להתחתן".

פולניה מגיעה למשטרה ובוכה: "בעלי נעלם, כבר כמה ימים לא מגיע הביתה".
המשטרה אירגנה חיפוש נרחב: מסוקים, מתנדבים, מחסומים בכבישים, תמונתו פורסמה
בטלוויזיה ואישתו נתנה ראיון מרגש, למקרה שנחטף.
המראיין: "לסיום, את רוצה למסור לו משהו אם והוא צופה בנו עכשיו?".
הפולנייה, בבכי קורע לב: "לולק, תחזור הביתה! אימא שלי לא מגיע בסוף!".

פולני אחד היה נשוי לאישה נורא שתלטנית, שתמיד הייתה משפיטה ומשפילה אותו. לאיש
נמאס להיות פרייר והוא הלך להתייעץ עם חברו המרוקאי בנושא.
המרוקאי: "תעשה את מה שאני עושה. כל יום אני אומר לאישתי שאני הולך לפאב עם
החברה עד מאוחר בלילה ושאני אחזור שיכור ועייף, וכמובן שיהיה לה ברור שהיא
צריכה להוריד לי את הנעליים ולכסות אותי בשמיכה".
הפולני אזר אומץ, ניגש לאישתו ואמר: "אני הולך עם החברה לפאב היום, אחזור שיכור
ועייף. ברור לך מי מוריד לי את הנעליים ו...".
אישתו: "בטח! הפתולוג!!!".

"תבכי בהלוויה שלי?", שואל בעל פולני את אישתו.
"בטח", עונה האישה, "אתה הרי יודע שאני בוכה מכל שטות".

פולניה אחת ממררת בבכי. רואה אותה חברתה ושואלת: "למה את בוכה?".
הפולנייה: "דודה שלי מתה".
מתעניינת החברה: "ומה היה לה?".
הפולנייה: "רק דירת חדר וחצי".