לא עבר זמן רב, אסון נפל על המשפחה - הילדה נהרגה בתאונה.
מספרים כי אביה שמר את קופסת הזהב ליד מיטתו עד סוף חייו.
ובכל פעם שהרגיש מדוכא או עצוב או חסר כוחות
הוא פתח את הקופסה והוציא ממנה נשיקה דמיונית אותה שמה עבורו בתו,
הילדה שאהבה אותו כל כך.

כל אחד מאיתנו קיבל במתנה קופסת זהב, מלאה באהבה מהסובבים אותנו וללא תנאים :

-מההורים, מהאחים ומהילדים שלנו, מכל המשפחה.
מחברים ומידידים.
-מפרחים , מבעלי חיים , מיופי הטבע והבריאה .
-מאלוקים

לא קיים נכס יקר יותר.
עתה, יש בידיכם שתי אפשרויות:
1. להתייחס למסר ולספר את הסיפור לכמה שיותר אנשים.
2. לשכוח שאי פעם שמעתם אותו ולהתעלם מהעובדה שהוא נגע ללבכם.

רק זכרו: האהבה
אהבת המשפחה החברים והסובבים אותנו
היא כמו מלאכים שמעמידים אותנו על רגלינו
בכל פעם שהכנפיים שלנו לא זוכרות כיצד לעוף.