ערכתי לאחרונה בתאריך 22.02.09 בשעה 16:30 בברכה, spidey1
תראה, בגדול כמו שכבר אמרו,
תהליך בניית צפיפות עצם טובה הוא תהליך שמתרחש עד גיל 25-30 גג.
לאחר מכן יש השהייה בצפיפות העצם(דהיינו-לא נשחקת ולא ניבנה כמובן תלוי בדפוס היומי שלך) ולאחר מכן תהליך של פירוק עצם(גילאים מבוגרים יותר אם אני זוכר נכון זה באיזור ה50-60).בעבר היה לך קל יותר להתאמן הרבה פעמים בשבוע בגלל שהגוף שלך היה בנוי לעומסים האלה, אני לא יודע בן כמה אתה אבל לגוף הרבה יותר קשה להבנות בגילאי ה20 מאשר בגילאי העשרה...
לכן, הסבירות שיווצרו שברי מאמץ גדולים יותר משהם היו בעבר.
במידה ותרוץ כל יום מה שעלול לקרות זה הדברים הבאים:
1.דלקת-משמע, שריר שמתאמץ יותר מידי ואין לו זמן להתרפות ואתה מעמיס עליו יותר מידי עלול בסופו של דבר להפוך לדלקתי משמע כאבים עזים בשריר.
2. שברי מאמץ-מצב שבוא התהליך הקטבולי(פירוק ריקמות) בגוף גובר על התהליך האנבולי(בניית ריקמות) מה שיגרום לשברים מיקרוסקופים בעצם ולאט לאט ילך ויגדל עד למצב של שבר(במקרה חמור ממש) או כאבים עזבים ואי יכולת הפעלת העצם בצורה קלילה(במצב קל).
מפחיד? אני מסכים.
3. דום לב-סתם אני צוחק... תרגע
בגדול, אלו הם הסכנות העיקריות...
כשבראש ובראשונה, שברי מאמץ...
במידה וכן יהיה לך שבר מאמץ לא תוכל להמשיך לרוץ משמע לא תוכל להתאמן משמע אתה תתעכב עם האימונים ולא תגיע לתוצאות הרצויות בזמן הרצוי, בקיצור יצאת שכרך בהפסדך.
עכשיו אני הרחיב טיפה יותר, איך מונעים את שברי המאמץ?
אז ככה, קודם כל, לא לריק יש בצבא סרגל מאמצים...
כל אחד בנוי בצורה שונה וכל אחד מסוגל לעמוד בעומסים שונים,
אני מניח שאתה מכיר את היכולת של הגוף שלך, לכן בנה לעצמך תוכנית אימונים מסודרת עם סרגל מאמצים הגיוני, מן הסתם אם רצת ביום א' 2 קילומטר, לא תרוץ יומיים אחר כך מרתון, אתה מסכים איתי?
אי לכך ובהתאם לזאת, יש להתאים לעצמך תוכנית אימונים עולה בצורה הדרגתית,
לדגומא: יום ראשון שלוש קילמוטר, יום שלישי שלוש קילומטר בקצב של קמ"ש אחד יותר, יום חמישי שלוש וחצי קילומטר בקצב של קמ"ש אחד פחות וכו וכו וכו...
דבר שני, עזרים מתאימים, יש להצטייד בנעל ריצה מתאימה ואם יש צורך אז גם במדרסים.
בנוסף, הייתי ממליץ לרוץ עם גומיה על הקרסול, במידה ויש לך שרירי עכוז\ירך חלשים הם עלולים להשפיע על הטיביאליס אנטריור בצורה כזאת שהוא יצטרך לפצות על העבודה שלהם וזה עלול לגרום לדלקות.
(אתה מוזמן להתעלם מהמונחים שציינתי, העיקר שהבנת את הרעיון).
דבר שלישי, שרירים!
ככל שהשריר יהיה חזק יותר, פחות עומס יופעל על העצמות, משמע- פחות לחץ על העצמות=פחות סיכויים לשברי מאמץ.
איך עושים זאת?
עובדים על שרירי הרגליים, החל בעכוז הבינוני(gluteus medius) כולל בהאמסטרינג, קוואדס, תאומים וטיביאליס אנטריור.
(יש אתר אינטרנט שנקרא www.exrx.net תוכל למצוא שם מגוון תרגילים).
דבר אחרון, מתיחות וחימום! אין לזלזל באלמנטים הללו בשילוב הריצה, יש לבצע חימום קל של 300-400 מטרים, כדי להזרים את מחזור הדם ולהזרים דם אל השרירים, וכמובן מתיחות כאשר הגוף יותר אלסטי.
שחרור(בדומה לחימום ולכן הכללתי את זה בחימום), לאחר הריצה יש לבצע עוד סיבוב(300-400 מטר) ריצה קלה+הליכה מהירה ולהאיט את הקצב לאט לאט עד להסדר דופק וקצב נשימה.
כמובן לאחר מכן עוד קצת מתיחות.
אם אתה ממש מתעקש לעשות את הכל מושלם, הייתי ממליץ גם לאכול לאחר סיום הריצה כמה חלבונים ואולי פחמימות להחזיר אנרגיה שעבדה בזמן הריצה וכמובן להחזיר את הגוף למצב אנבולי.
בהצלחה
אה, וכמובן דבר אחרון שכמעט שכחתי...
טיב המשטח!
כמובן, יש להקפיד לרוץ על משטחים שאינם בעלי כושר החזר גבוה וזה על מנת למזער זעזוע לעצם\רגיל\שריר.
פיזיקה כמו בפיזיקה, כל כוח מסויים שאתה מפעיל על משהו אתה תקבל את אותה התנגדות(לא זוכר איך קוראים לחוק הזה, לא למדתי פיזיקה לצערי).
משמע, תן אגרוף לקיר שהחוזק שלו שווה ערך ל10 קילו, הקיר יחזיר לך מכה של 10 קילו.
ולכן, כאשר אתה רץ האדמה מחזירה לך את אותה מכה שאתה נותן לה ברגע שאתה נוחת על האדמה.
כדי למנוע זעזוע של העצם יש לרוץ על משטחים כמו שכבר אמרתי, שאינם בעלי כושר החזר גבוה(דשא, דשא סינטטי, עפר, חול ים(הקשה לא הרך במידה ואין שיפוע גבוה מידי).
ובפעם השניה...
בהצלחה