אבל אני לא מדבר איתך על כללי.

אני מדבר איתך ספציפית על ריצה או הליכה. מה יותר בריא ומה עדיף.

יותר בריא הליכה מהירה. אם אתה רוצה תוצאות יותר טובות - במידה והמאזן הקלורי שלך יהיה שלילי גדול יותר קרי תשרוף יותר קלוריות = פעילות יותר מאומצת.

על מנת לרדת באחוזי השומן יש להיות במאזן קלורי שלילי, כפי שהוסבר בהתחלה.
למאזן שלילי אפשר להגיע ב 3 דרכים – הורדה בכמות הקלוריות היומי, פעילות אירובית, או שילוב של שניהם.
הגישה המומלצת היא להקטין את כמות הקלוריות במעט ולהגדיל את כמות אימוני האירובי במקביל.
מאזן שלילי אידיאלי ינוע בין 500-700 קלוריות מתחת למאזן הניטרלי של צריכת הקלוריות.
(חישוב בזבוז אנרגייה יומית ראה מדריך למסה).
כלומר אם במאזן של 2300 קלוריות אתם נמצאים במצב ניטרלי = לא עולים במשקל ולא יורדים,
אזי מאזן של 2300-500=1800 קלוריות ליום יספיק בהחלט למטרת דיאטה.
התחילו במאזן שלילי קטן יחסית והגדילו אותו לאט לאט, זה עדיף מאשר להתחיל ישר במאזן שלילי קיצוני.

מכאן:
http://www.shririm.org/Guides/Weight_lose.htm

אולי לא לחלוטין דייקתי, אבל זה רחוק מלבלבל את השכל

ולגבי הדיון - שעון דופק ב-200 שקל ועוד כולל איבזרים ? בהצלחה בלמצוא אחד במחיר הזה שבאמת מראה את הדופק...

ולסגור שוב את הסיפור של הקלוריות והשומן באירובי:

הבסיס שחשוב להבין:

- גוף צריך אנרגיה בכל מצב
- גוף צריך יותר אנרגיה בפעילות
- גוף לא במצב מאמץ צורך קלוריות בעיקר משומן
- גוף תמיד ימצא מקום לקחת ממנו את הקלוריות (אנרגיה) שהוא צריך - אם מקור ראשון לא זמין הוא ילך לשני וכן הלאה.
- פעילות גופנית בדופק יותר גבוה = הגוף צורך יותר קלוריות

עכשיו, בפעילות אירובית כמו שאמרנו הגוף יצטרך אנרגיה.
כדי שאנרגיה תהיה שמישה היא צריכה לצאת מהתא אל מחזור הדם.

מה שקורה בפעילות אירובית בדופק לא גבוה הוא שבאמת מקור האנרגיה הראשון שהגוף פונה אליו הוא השומן - וגם פה זה יהיה דבר מאד שטחי להגיד.

בפועל עדיין יש חלוקה של שומן ופחמימה (גליקוגן) ואולי אפילו גם חלבון, פשוט היחס ביניהם ככל הנראה הוא הרבה יותר לטובת השומן.

כשמבוצעת פעילות אירובית עצימה בדופק גבוה מופרשת חומצת חלב. יש חומצת חלב = יש דיכוי של יציאה של שומן מהתא אל מחזור הדם.

מה שנמצא בתוך התא אי אפשר להשתמש בו כאנרגיה = אי אפשר לשרוף אותו.

אבל מה, כמו שאמרנו - ככל שהדבר יותר עצים ככה צריכת האנרגיה יותר גבוהה. אז אם במצב של 70% מדופק מירבי יש ניצול של נגיד 50% שומן מסך הקלוריות, וסך הקלוריות נגיד יהיה 200 קלוריות - נקבל ש-120 קלוריות מתוכן הן שומן.

אבל אם הגענו לדופק של 85% למשל, ויש ניצול של 35% שומן אבל כתוצאה מהדופק הגבוה הדרישה לקלוריות עלתה לנגיד 300 קלוריות יוצא ששרפנו לכאורה 105 קלוריות משומן.

אז אומנם גם בדוגמה שהבאתי עדיין שרפנו יותר שומן ---בפעילות עצמה--- אבל מה קרה אחרי זה ?

מה שקרה הוא ששרפנו יותר קלוריות שהיתר נשרף מגליקוגן ותרם להתרוקנות מאגרי הגליקוגן בגופנו ובנוסף הגדלנו את הגירעון הקלורי היומי שלנו.

ועכשיו בוא ננתח את ההשלכות ל-2 התוצאות הנ"ל:

- לגבי הגליקוגן - מכוון שזרזנו את ריקון המאגרים אז יותר מהר נגיד למצב בו הגוף יהיה חייב להשתמש ביותר קלוריות משומן מבדרך כלל כי ביטלנו אפשרות להשתמש בגליקוגן כמאגר (כמובן שגם זה הסבר שטחי מאד ואפשר להכנס הרבה יותר לעומק הדברים, אבל זה מבהיר את הנקודה).

- לגבי הגירעון - הרי אמרנו שגם ככה במנוחה הקלוריות נשרפות רובן משומן - אז במצב של אירובי עם 70% תרמנו לגירעון שלנו 80 קלוריות (זה מה שלא נשרף משומן), במצב עם אירובי של 80% הגדלנו את הגירעון בעוד 195 קלוריות.