ערכתי לאחרונה בתאריך 22.06.10 בשעה 00:23 בברכה, ליל קיץ
6 שנים ברצף כבר הייתי אמור להיות אלי האנה.3 שנים הייתי בצבא והתאמנתי ON ו OFF,
ובשאר הזמן התאמנתי מפציעה לפציעה. (שכל פציעה זה בערך
6 חודשים שהתאמנתי וחודשיים החלמה ביניהם אם לא יותר).
אני נפצע כמעט כל חורף מתאונות סנובורד,
והשנה נפצעתי גם בסנובורד וגם בתאונת דרכים שנכנס בי טנדר כשהלכתי במעבר חצייה.
בכל מקרה,
מתאמן מתחיל -
זה מאוד אינדבידואלי.
מתאמנים מתחילים מכפילים את המשקלים שלהם מהר מאוד מאימון לאימון,
מתי שמגיע הרגע שהאטרף הזה נפסק הם עברו שלב באימונים שלהם וכבר לא "מתחילים" אלא יותר "מתקדמים".
כשהמשקלים מתחילים להתקע בד"כ מגיע שלב תסכול ראשון,
אחרי שחצי שנה הם עשו שרירים מול המראה בחדר כושר והשוויצו מול חברים שלהם כמה הם עושים יד קדמית פתאום הם לא מתקדמים לשום דבר ודורכים במקום,
זה יכול להיות 6 חודשים,
זה יכול להיות שנה,
זה יכול להיות 3 חודשים.
זה תלוי בהמון גורמים,
ביניהם גנטיקה, חילוף חומרים, רמת הורמון גדילה בדם ומה לא.
מכאן יש 3 אופציות עיקריות :
או שהם ממשיכים לדרוך במקום ולא מתקדמים לשום מקום.
או שהם מתחילים להבין את המשמעות של תיונה נכונה, כניסה למצב חיטוב או מאסה , ולשיים את זה (בד"כ בצורה מאוד גרועה,
לוקח המון זמן להבין את המשמעות של תיונה נכונה ומתאימה לגדילה או לירידה בשומן),
או שהם פורשים מהחדר כושר.
במידה והם בחרו להתחיל במאסה , הם יאכלו יותר ,
הסיבולת שלהם תעלה ועדיין יכולים להעלות משקלים בכיף. אמנם לא כמו בהתחלה אבל עדיין.
במידה והם בחרו בחיטוב, כנראה שהם היו מאוד שמנים כשהם התחילו להתאמן :-)
בכל מקרה,
רק אחרי שעברו את השלב של החיטוב הראשון או המאסה הראשונה לפי דעתי
אפשר כבר לשקול תוספים כאלה.
צא מתוך נקודת הנחה שזאת דעתי האישית בלבד והיא על סמך ניסיון בלבד,
לא למדתי בוינגייט ולא באטיח,
יש לי המון ידע פשוט שצברתי מהתבוננות על טעויות שעושים אנשים בחדר כושר,
וקריאת חומרים באינטרנט.
עשיתי טעויות בעצמי שאני מצטער עליהן, אבל אולי הכל לטובה.
ניסיתי המון דברים על עצמי, כמעט כל סוג אבקת חלבון מי גבינה או לא, גיינרים, אפדרין, קפאין,
יהומבין, קריאטין, NO, חומצות אמינו, כדורים "שורפי שומן" ,
ויטמנימים, אומגה 3, גלוטמין,
ולמדתי להכיר על עצמי מה לא משפיע, מה משפיע פסיכולוגית,
ומה יכול לגרום לך להתקף לב בקלות מאוד.
התאמנתי ביחד עם אנשים שניגשו למר ישראל (לא שזה יותר מדי בעייתי בארץ שלנו אבל עדיין),
ועדיין,
אני לא יודע חצי ממה שאני אמור לדעת,
אז המון חברים שקיבלו ממני טיפים הפכו ל"קרנפים" כשהתאמנו ביחד וספרנו קלוריות ביחד.
זה הכל.
וסתם לידע כללי,
אני הולך לביקורות אצל ISRAELBODY.
זה לא שאני לא יודע להרכיב לעצמי תפריט או לא יכול,
הגעתי למסקנה שהדבר החיובי הוא המעקב.
עצם זה שאתה יודע שב 15 לחודש אתה חוזר לשקילה ולמדוד היקפים נותן בוסט משמעותי לאימונים ולחישוב הקפדה על התפריט,
זאת הסיבה היחידה שאני משלם - והאמת, אני נהנה מזה.
התפריטים והתוכניות שקיבלתי ב ISRAEKBODY לא חידשו לי כלום,
למען האמת,
אני מגיע למפגשים ופשוט מכתיב לחן מה לרשום בתפריט ובתוכנית, הוא מדפיס לי את זה מודד היקפים ואני חוזר הביתה.
אבל זה כל היופי.
אימונים בחד"כ זה לא לבוא ולדפוק שעה במכון וללכת להתמסטל .
זה מבחינתי דרך חיים וחשיבה של 24 שעות ביממה מה הצעד שלי,
האם אכלתי מספיק, האם לא פספסתי איזשהי ארוחה בתפריט,
האם לא נחתי מספיק.
החיים שלי סובבים סביב זה,
ובתקופות שאני לא יכול להתאמן זה גומר אותי נפשית כי אני מסתובב סביב עצמי ולא יודע מה לעשות.
בפציעה האחרונה שלי הייתי פשוט מגיע לחד"כ כדי לנשום את המזגן ,
לראות איך חבר'ה צעירים התקדמו ולעזור למי שצריך ספוטר.
דפקט עם תעודות, אני יודע.
אני בערך בחצי הדרך מבחינת המאסה שאני שואף להגיע אליה,
ויש לי עוד דרך ארוכה לעבור,
אני כותב כאן רק כדי לעזור לאנשים למנוע מעצמם טעויות שאני בעצמי חוויתי זה הכל.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
)
