רק חשוב לי להגיד - אני לא בא להתלונן, פשוט פעם ב אני חייב לפרוק ורק מי שמתאמן מבין את התסכול הזה.

חשוב לי לציין שאני רואה שיפור מתמיד, אבל לפעמים אני מגיע לנק' שבירה כמו עכשיו.

אני כבר תקופה נלחם בעצמי לעלות במשקל, וזה משהו שממש ממש קשה, כי לאכול כל 3-4 שעות.

אתה קם בבוקר כולך הפוך מהאימון אתמול אבל יודע שצריך להכין את הארוחת בוקר וגם לסיים אותה, ולשבת עכשיו חצי שעה ולהכין אוכל לכל היום.

מגיע ארוחת ביניים ואתה דופק סנדוויץ' עם הרבה פסטרמה.
מגיע ארוחת הצהריים, אתה יודע שיש לך הרבה אוכל לסיים ואתה מסיים למרות שלא בא לך.
מגיע שעה 4, ואתה שוב פעם צריך לדפוק וואחד ארוחה שלא מביישת ארוחה שמספיקה ליום שלם.
מגיע האימון, אתה דופק מאמץ שלא מהעולם הזה, ולמרות הכאב בטן וחוסר התיאבון שיש בסוף האימון אתה בכל זאת אוכל.
מגיע שעה 11 בלילה ושוב פעם צריך להכין ארוחה ואני בראש של "כו מה לאכול עכשיו קטניות עם קופסת קוטג', 2 כפות טחינה, 2 פרוסות לחם ו-2 ירקות ?" אבל בכל זאת אתה עושה את זה, ולמרות שממש קשה לסיים אתה בכל זאת מסיים.

ואז מגיע יום השקילה השבועי ואתה רואה שירדת כמעט קילו וחצי למרות ששבוע שעבר היית במרחק 100 גרם ממשקל המטרה (אני כרגע שוקל 65.5, קבעתי עם גל שהמשקל מטרה לעוד שבועיים הוא 67 יציב).
שבוע שעבר נשקלתי 66.9 והייתי בשמיים!

למרות שאני עולה בהיקפים בצורה תמידית וגם יורד באחוזי שומן (כרגע על 10 אחוז) אני תקוע על אותו טווח משקלים - וכל זאת למרות שאני על תפריט של 3700 קלוריות!!)

לפעמים אני מרגיש ככה
http://weknowmemes.com/wp-content/uploads/2012/03/fuck-this-and-this.gif

ואומר למה הכל חייב להיות קשה ואי אפשר לאכול פשוט המבורגר שמכינים ב-2 דק' ??