
אני לא בא בהאשמות, אלא דווקא להפך, המלצות לשיפור.במקום מסויים זה תפקיד הצלם, זה שרואה את הסביבה, ומלבד לבנות את הפריים והתמונה, גם רואה את המודל שלפניו, כמו גם את התוצאה המוגמרת (לפחות עד לשלב הליטושים).
תפקידו, בעיני, הוא להוציא כמה שיותר מהדמות שמולך.
קראתי בבלוג של תומר יעקובסון על איזה טכניקה שהוא ממליץ שהיא לבקש מהמצולם(ת) להסתכל הצידה.
להתכונן עם המצלמה.
לבקש מהמצולמת להסתכל חזרה אליך ובדיוק בסיבוב, לפני שהיא שמה ארשת פנים רצינית - פוזאיסטית, לקחת את התמונה.
מה גם שחשוב לתת למצולמת להרגיש נוח ונעים, בין אם זה בשיתוף ברעיונות הצילום ובין אם זה בביקורת על התוצאה.
הצילום שמתקבל הוא תוצר של שניכם.