אבל צריך להכיר את ההתפתחות של שפות-התכנות כדי להבין מה עדיף במה שיש היוםבראשית ימי הקוד, הוא היה רק מספרים ברצף, וזה היה מתיש מאד
לאחר מכן הגיעו שפות התכנות, כמו אסמבלר ו-C למשל, והגדירו שיטות ע"מ לקבץ חלקים שחוזרים על עצמם לבלוקים שאפשר לקרוא להם, ושאפשר להעביר אליהם פרמטרים.
בשלב הזה יחידות המידע נקראו struct והן הכילו את האינפורמציה בלבד, וע"מ לבצע פעולות בעזרת האינפורמציה, היה צריך להעביר אותה כפרמטר בקריאה לפונקציות, מה שהסתבר כבלתי-קריא-למחצה. כמו-כן ניהול הזכרון היה בידי המתכנת, לטוב ולרע ולרוב זה היה רע, והיו זליגות זכרון כי אנשים עושים טעויות
בדור הבא של שפות התכנות ה"עיליות", הוגדר מודל האובייקטים. אובייקט מוגדר כקבוצה של נתונים שניתן לבצע עליהם פעולות מסויימות, כך שאובייקט מכיל גם פונקציות וגם מידע מרוכזים לפי הקשר. למשל: Account class יכיל את האינפורמציה לגבי חשבון ואת הפונקציות ע"מ לטפל בחשבון.
כמו-כן הוגדרו שיטות רבות לתיחום-השמות ע"מ למנוע התנגשויות בין חלקי-קוד בעלי שמות זהים. ב-C# זה namespace ובפייתון זה מודול.
בסופו של יום הקרבה בין שפת-התכנות לשפה-הדבורה הוא שמאפשר לנו להגות מבנים ואפשרויות מורכבות יותר, ומקל עלינו לתרגם חזון זה לתוכנה עובדת. פייתון מבחינה של קרבה לאנגלית שפה מצויינת להתחיל ללמוד בה, וגם להעמיק בה, אני אישית מעריץ את האיש שכתב את רובה בעצמו וההוגה שלה, גוידו ואן-רוסום. תמצאו הרבה וידיאוס שלו בגוגל ויוטיוב.
פייתון שפה קלה נוחה ומתאימה גם ללמידה כשפה ראשונה, ומאפשרת רבות. סביבת העבודה קצת פרימיטיבית לטעמי.
לילה טוב,
זיו