בDOS מדובר במערכת FAT שהיא המערכת החביבה עליי, לא מפאת יציבות
שאין לה אלא מכיוון שהיא פשוטה וקל לתקן אותה אפילו ידנית.במערכת FAT המידע על קובץ נשמר בשני מקומות, בטבלת FAT ובתוך עץ הספריות,
בתוך המקום בדיזק בו מאוכסנת ספריה רשום קצת מידע על כל קובץ
בפרט רשום שמו, גודלו והcluster בו הוא מתחיל בדיסק.
במקרה ומדובר בקובץ גדול הוא תופס יותר מצביר (cluster) אחד, ואלו
לאוו דווקא באים ברציפות, מה שנקרא פרגמנטציה, המידע באילו צבירים
מאוכסן בקובץ, שמור בטבלת הfat ע"י רשימה מקושרת של תאים שכל אחד מהם
מייצג צביר ומכיל בתוכו את מספר הצביר הבא(או לחילופין סימון של פנוי,
או סוף שרשרת)
כאשר מוחקים קובץ המידע עצמו לא נמחק, אלא קוראים שני דברים, הראשון
בתוך הספריה של הקובץ האות הראשונה של שם הקובץ נמחקת ובמקומה מוכנס
הערך E5 המייצג קובץ מחוק. כמו כן הכניסה בטבלת הfat מסומנת כפנויה
(כאשר השלב השני לא קורה אנו מקבלים lost clusters)
בהנחה שלא נכתב מידע על הקובץ מאז מחיקתו והוא שמור ללא פרגמנטציה,
אז ניתן לשחזר אותו, מוצאים בספריה את הקובץ כאשר הוא מתחיל בE5
אומרים למחשב מה האות צריכה להיות, ומסמנים מחדש ברצף בטבלת הfat
את שרשרת הצבירים בהתאם לגודל הקובץ(קבצים קטנים תופסים רק צביר
אחד מה שמקל על מלאכת השחזור) קבצי ענק קשה יותר לשחזר.
DRYICE