בביוגרפיה המהוללת שכתב על אנקה רונאלד רנג, A Life Too Short, שזכתה בפרס "ספר הספורט של השנה" ב-2011, מביא העיתונאי המוערך מספר קטעים לא ערוכים מהיומן האישי שכתב השוער. הנה, אם כך, הצצה אל תוך ראש חשוך ועייף, בעיצומה של התמוטטות עצבים:“11/8/2003.
אני גמור. הפסדנו 3:0. לא הייתי טוב מהשער הראשון. אחר כך הייתי מאוד לחוץ במחצית השניה. חלק מהאוהדים צחקו עלי. אני רוצה לברוח מאיסטנבול, להתחיל לקבל טיפול באופן רציני סוף סוף. בכל אופן, זה לא יכול להימשך. אתמול הבנתי שאני פשוט לא מסוגל לעמוד בדרישות. טרי (תרזה אנקה, אשתו של השוער, נ"ע) התקשרה והייתי צריך להניח את הטלפון כדי לבכות. אני מרגיש חסר אונים. אני לא יוצא מחדר המלון, אני מפחד להסתכל לאנשים בעיניים. אני פשוט רוצה לחיות בלי חרדות ולחצים". בפעם הראשונה בקריירה המקצוענית שלו, רוברט אנקה חשב לתלות את הכפפות ולפרוש מהמשחק שכל כך אהב.
http://sports.walla.co.il/?w=/196/2582987