גדיאל תיאר את אשר עבר עליו מיד בתום המשחק: "יצאתי מאצטדיון טדי יחד עם חבר והתחלנו ללכת לכיוון הרכב. בדרכנו לשם, מצאנו את עצמנו בפינת רחוב שוממת משוטרים ואנשי ביטחון, כאשר במעלה הדרך ניצבה חומה חיה של בין 20 ל-30 אוהדי בית"ר, מרביתם רעולי פנים.

גדיאל המשיך וסיפר על רגעי האימה: "טווח הגילאים שלהם נע בין 16-20. החבר, שקלט מבעוד מועד שאנחנו הולכים להיקלע לסיטואציה לא נעימה, הגביר את קצב הליכתו תוך כדי שהוא מחייג למשטרה. אני, לעומת זאת, נאלצתי לחוות לינץ', רק בשל העובדה ש"העזתי" ללבוש חולצה ירוקה ש"הסגירה" אותי ובשל העובדה שקבוצתי האהובה ניצחה "בשיא חוצפתה" את בית"ר בטדי.

"תחילה, חבטו בפלג גופי העליון מהלומות אגרופים ומיד לאחר מכן מישהו קפץ עליי מאחור והלם בראשי עם מוט ברזל בשיא העוצמה. התחלתי לדמם ולאחר מכן הם נסו על נפשותיהם והותירו אותי מדמם ופצוע".