הפרק שקציצי נפל, וכל מה שאתה מתאר עם ה"שיחות" 1 על 1 של דודו וקותי, זה פשוט סטנד-אפ לייב, אמיתי - אני נהנה מכל רגע.

אבל (אולי) בניגוד אליך אני מבין את הצד השני של המטבע,

מדובר פה ב-2 אנלפבתים, שהדיבור שלהם בקושי מובן והמקום הטבעי שלהם זה בבבית סוהר צלמון באגף מיוחד.

והשאלה הנשאלת היא איך זה משפיע על הנוער, כי לטלוויזיה אם נרצה או לא יש אפקט חינוכי, חברה צעירים נוהגים לחקות דמויות טלוויזיונית, בעיקר שביום שני עולה ארץ נהדרת ואני מבטיח לך שחיקוי של קותי את דודו יהיה (אולי בגלל שדודו יצא יוותרו, אבל קותי בטוח יהיה שם), הוא יהפוך למושא תרבות והערצה - וזה מוערר שאלות.

אני לא משווה תוכנית ריאלטי לסוגה עלית, אבל גם ריאטלי אפשר לעשות בצורה טובה כמו המירוץ למליון, דה וויס הישרדות ועוד, תוכנוית ריאלטי אבל באיכות גבוהה יותר.

אי אפשר להתכחש - האח הגדול מדורגת בחלק התחתון של הסולם, ואי אפשר לשנות את זה.

קותי זה בנאדם שרובנו לא היינו מתחברים איתו ביום יום, זה אדם שמבחינה חברתית הוא כשלון (ואני לא אומר את זה בהתנשאות חס ושלום אלא כקריאה של החברה הישראלית או חברה בכלל), סער לשם הדיון הוא פלטפורמה של התנשאות ושנאה מבחינה חברתית - והנה מושיבים אותם ביחד יחד עם קציצי החכם ומחכים לראות מה יקרה. מישהו חשב שהם יתחברו? לא, אבל הנה זה קורה. דווקא קותי וזיווה שאולי עונים על סט ערכים דומה, והרוב המוחלט היה נותן להם את הכי הרבה סיכוי להתחבר מחוץ לתוכנית הזאת, דווקא הם נכנסו אחד בשני.

ולטמעי זה גם אחת הנקודות שלא מתייחסים עליהם בדיון של "טוב או לא האח הגדול", כלומר יש פה מיקרוקוסמוס של ניגודים מוחלטים בחברה, ולכן הדיון שנוצר בבית מעניין ומסקרן כ"כ הרבה אנשים (בניגוד לאח גדול במידנות אחרות בעולם, פה זה לא רק תוכנית של מי שוכב עם מי).

ולמרות כל זה הויכוחים בסופו של דבר מסתכמים באיפה לשים את ספר התנ"ך, ומי יאכל מהצלחת שלי.

לסיכום קצר,

אני אוהב ויאהב את התוכנית הזאת, אמשיך לצפות בה ונהנה מכל רגע, אבל כן - זה פח הזבל של הטלוויזיה המסחרית, ואני לא יפה נפש - זו האמת.

לשלם על הערוץ הפתוח,כי אמא שלכם הזמינה,אז מה לא נראה?
כבר שילמה.

להיות הראשונים שמודיעים בהתרגשות עלשפלוני ברגע זה נפח נפיחה
או רב עם שימי הדג.ירוד בהחלט אבל מצחיק וכיף.

ודבר אחרון חברים,אל תתביישו כי זה מצטייר רע,זו תוכנית
טלויזיה שנמצאת בפרונט והיא מנוגחת היטב,לא חייבים להצטרף
לעדר כדי להראות חלק ממנו.

בנוגע לכל שאר הירקות והמטעמים שכתבת,עוד לא ראיתי איך
בובליל העילג,שפרה הפרידמנית,ליאון המטעוזז,וכל שאר המוזרים האחרים
הצליחו לשנות ולו במשהו קטנטן אפילו או להשפיע
ולו במעט על האפקט החינוכי שלי,של ילדיי המתבגרים,או אפילו
סביבתם הקרובה.זה רק מצחיק לראות את חבורת המוזרים מנסה
להסתדר יחד,וקשנ לנו להודות שאנחנו אוהבים להיות הזבוב על הקיר.

תנו להנות ותקראו לזה איך שבא לכם,אני אוהב את התוכנית הזו,
אמשיך לצפות בה ונהנה מכל רגע.