אבל לקפוץ מעבר לפופיק זו הגדרה סובייקטיבית, בשבילי זה לקפוץ בשבילך זה לא.

שטיילתי בקמבודיה ראיתי מישהי יושבת לבד, לקחתי את הספר שלי והלכתי לשבת לידה - דיברנו, כלום לא קרה בסוף.
בגבול בין קמבודיה לתאילנד עמדתי ליד מישהי ובגלל הסיטואציה אמרתי משהו והתחלנו לדבר.

אני מעדיף יותר קליל, אני לא מעריץ גדול של להכריז "אני מתחיל איתך" לזה הכוונה שלי.

אבל כמו שאמרתי להסתובב אחורה ולהתחיל לדבר עם 2 בנות ולהזמין אותן להצטרף זה לא סיפור - הכל בסיטואציה המתאימה,

אבל אני כבר לא מאמין בזה.

משהי עושה לך את זה? לך אליה... אם צריך ללכת 20 מטר לכיוון שלה.. לך..

גם לא מדובר על להתפשר, מדובר על צורת מחשבה שונה.

אני מכיר מישהו שיכול ללכת ברחוב לעצור מישהי ופשוט להתחיל איתה בלי איזה משפט פתיחה, פשוט ישאל אותה לאיפה היא הולכת או ממהרת, ככה הוא עושה דברים.

צורת המחשבה שלי היא שאני אפגוש אנשים שונים בסיטואציות שונות ואני פגוש בנות שיהיה לי הזדמנות לדבר איתן ולמשוך את זה לכיוון מסויים, לא מדובר על התפשרות, מדובר ביצירת קשר בסיסית עם בני אדם.

אתה חושב על זה בצורה אחרת, אתה שואף למישהו מדהימה ואין לך בעיה לעצור אותה באמצע רחוב ולהתחיל איתה, לא כולם כמוך.

אתה חושב על זה בצורה של שחור ולבן, אם אתה לא הולך לצד השני של החדר אז אתה מתפשר על בחורה בינונית שיושבת לידך והתחלת לדבר איתה.
אולי אני לא מתפשר? אולי הבחורה לידי מעניינת אותי והבחורה בצד השני של החדר לא מעניינת אותי?

מה שאני אומר זה, שאין דרך אחת להכיר מישהי מדהימה, אתה תפגוש מישהי במקומות הכי הזויים בסיטואציות הכי לא צפויות, וזה שאתה לא הולך לצד השני של החדר לכ אומר שאתה מתפשר.

מעבר לזה, תסכים איתי שאם יש 5 בחורות מדהימות בחדר, לא כולם ישבו בידיוק לידך או יעמדו בידיוק לידך בתור לסופר או ישבו לידך על הבר או ילכו אחד מול השני ברחוב...

במקום אחד יש מצב שלא ארגיש בנוח לגשת לקבוצה של בנות ויש מקומות וסיטואציות שארגיש נורא בנוח לפנות לקבוצה ולדבר איתן.

הכל תלוי בבטחון עצמי, ואצלי זה משפע מדברים שונים - האנשים, המקום, איך אני מרגיש בנוגע למקום ולסביבה והסיטואציה בכללי, יש מקום שכולו מטורף ויש מקום שקט יותר.

הכל תלוי בבטחון עצמי שלי באותו הרגע ואיך אני מרגיש.