ערכתי לאחרונה בתאריך 15.02.21 בשעה 15:49 בברכה, ilanka
Hold your horses, אני לא ממתנגדי החיסונים - וכבר בחודש שעבר השלמתי את קבלת שני החיסונים.
החיסונים הללו אמורים, בסבירות גבוהה מאוד, לעזור לי לא להידבק במחלה. ובמקרה שבכל זאת אדבק - לעבור אותה בקלות רבה.מה שהחיסונים הללו לא יודעים (וגם לא מיועדים) לעשות - זה למנוע ממני "לחטוף" איפשהו את הוירוס (למשל, בתור לכספומט, בסופרמרקט או אפילו לבדיקת קורונה, שאליה אתיחס בהמשך) ולהעבירו הלאה, לאנשים שיפגשו איתי.
להבנתי, במציאות בה מליוני ישראלים כבר השלימו את קבלת החיסון וזכאים לדרכון ירוק, ומליוני אחרים נמצאים בדרכם לשם - אנחנו מתקרבים, בהדרגה, למצב של חיסון עדר. ומגמה כזו הרי רק הולכת ומורידה את סיכוייו של אדם לא מחוסן להידבק ולהדביק אחרים.
אפילו אם הוא, במקרה, מורה.
אז אם הסיכוי של מורה כזה, שנושא את הוירוס, להדביק את תלמידיו אינו מושפע מהחיסון שכן או לא קיבל - מדוע מתעסקים בזה כל כך הרבה?
זאת אומרת, החשש מובן לי: בכל זאת, חשיפת ציבור תלמידים לא מחוסנים למורה (או לכל אחד אחר), שעשוי להיות נשא. העניין הוא, שכאמור, החיסון לא מגן מפני נשאות והפצה. אלא משפיע רק על האופן בו האדם שקיבל אותו יתמודד עם המחלה.
ומכיוון שכך, אולי היה הרבה יותר פשוט לדרוש מכל המורים (מחוסנים ולא מחוסנים) ללמד עם מסכה, או להיבדק אחת ליומים, רק בלי כל ה-Shaming שמתנהל כעת, ולטעמי - שלא בצדק?
מובן שאפשר לחשוב גם על פתרונות אחרים, מוצלחים יותר. ובלבד שיתיימרו לטפל בבעיה המטרידה שממנה חוששים - ולא רק בבעיה חשובה אחרת (שהיא, בעצם, בעייתו של מי שבחר לוותר על החיסון)...
פספסתי משהו?
תודה מראש להתיחסויות מנומקות.