נפילה של 50% מצריכה עליה של 100% רק כדי לחזור לרמה הקודמת של לפני הנפילה.
אם מדובר באמת לטווח ארוך ואתה לא צריך את הכסף הזה, אז כן בסופו של דבר הניירות ערך יחזרו לערך הקודם שלהם. השאלה היא מה זה טווח ארוך? בקריסה של השווקים ב-2008 לקח 5 שנים עד שהשערים חזרו לרמת 2008 ומה קורה אם יש לך צורך בכסף במהלך אותם שנים? מי יודע מה גודל הנפילה הפעם? מי יודע לומר כמה שנים ייקח לחזור לרמה של לפני הנפילה?
השווקים היו מאוד מנופחים בלי קשר והקורונה היא טריגר לתיקון מאוד עמוק והמשבר הנוכחי הוא מסוג שלא היה אף פעם לפני כן.
אז ברור שלא כל תיקון בשוק צריך להפטר מהתיק, אבל פה מדובר על משהו חריג (להערכתי). תלוי מה הרכב התיק ולא צריך באופן גורף למכור הכל, אבל יציאה, אפילו בהפסד מסויים במשבר מהסוג שאנו כבר בתוכו, עדיף על השארות. הרי מה שקורה למשקיע הממוצע הוא שהוא נשאר כי מחר בטח תהיה התאוששות, אחר כך כבר הפסדתי אז נשאר ובסוף כשההפסדים כבדים מאוד מתייאש ויוצא ברוב המקרים בשיא ההפסד.
בגלל ההערכה שלי שמדובר על משבר חריג, כבר לפני כמה שבועות סגרתי את כל הפוזיציות ונמצא בשורטים (כל התיק שלי בברוקר אמריקאי, לא בארץ). גם נמנעתי מהירידות וגם מרוויח מהירידות. החלק בתיק שהשארתי הוא אג"ח קונצרני של חברות כבדות מדורגות BBB+ עד AAA שאפילו עלו בתקופה האחרונה, אבל גם אותן אני מתכוון למכור עם רווח הון מאחר שאני מעריך שגם בהן הפאניקה תגרום לירידות.
כאשר הכל ירגע, אז אפשר להכנס ל"טווח ארוך".
זו דעתי שלי. כל אחד שיעשה את החשבון שלו ואין פה המלצה אלא תאור של מה אני עשיתי ואת השיקולים שלי.