במשך כל חייהם יש מאבק שברור שמאוד חשוב להם, אבל הם מוכנים להפסיק לקדם אותו ואפילו לזנוח אותו, עבור שטויות.

ישנו מגש של כסף שפרוש בפניהם ובו סה"כ כמה מילים וביטויים, שהפכו לנשק בישראל ובכל העולם המערבי, והם יקריבו הכול רק כדי לא להשתמש בתכולה שלו.

זה לא עניין של עקרונות, לא של הוגנות, לא של צדק. זה עניין של טיפשות בלבד. והם ימשיכו לשכנע את עצמם שזה כל דבר חוץ מזה.

נניח שבמקום 'מהפכה' או 'רפורמה' כל מה שהיו שומעים באיחוד האירופי וארה"ב הוא שהממשלה מנסה להחליש שופטים גזענים ומיזוגניים בישראל. אפילו בלי להסביר למה הם כאלה, האם פוליטיקאים של אותן מדינות היו מגיבים כמו שהם מגיבים היום? הם היו נזהרים הרבה יותר, כי מי רוצה להיחשב בצד של גזענים ומיזוגניים?

לימנים מאוד חשוב להרגיש שלא באמת אכפת להם מערבים. אבל אכפת להם. אם ערבי מבצע פשע או לא, זה דבר חשוב. האם ערבים גדלים בסביבה מסיתה ופרימיטיבית לעומת תומכת, מחנכת ונורמלית, זה דבר חשוב, אפילו קריטי עבור אלו שחיים לידם.

תראו לאיזה כיוון שופטי בג"ץ דוחפים את הערבים. הם משחררים פושעים שלהם בעונשים זותרים, הם מוותרים לאוכלוסייה הערבית על הכלת סטנדרטים בסיסיים, כאלה שברור שהם תנאים קריטיים ליצירת אדם מתפקד ומועיל לחברה.

שופטי בג"ץ, מבחינתם, יוצרים כמה שיותר אנשים מעוותים מתוך המגזר הערבי. הם מאמללים והורסים גורלות של דורות שלמים.

וכל זה הוא רק קצה המזלג. זה ידוע לכל מי שקצת מכיר את עולמם של השופטים, מסתתר שם רוע שמאוד מאוד מודע לפגיעות שלו

אבל חס וחלילה שימני יאשים אותם בגזענות, הוא עוד עלול להרגיש חכם מדי.

הנכתב לעיל נכון לגבי כל דבר בו השמאל משתמש כדי להגדיל את כוחו. תאשימו איתו את בג"ץ וכמו קסם יצוצו לכם עוד ועוד דוגמאות לכמה זה מדויק.

אבל טיפשים לא מנצחים, הם רק מתאבלים