ערכתי לאחרונה בתאריך 22.06.09 בשעה 14:52 בברכה, Beckham
שלום אנשים.אני סתם רוצה להביע קצת תסכול ואולי לקבל עצות \ תגובות שיעזרו לי.
אני בן 25 כרגע.
השתחררתי מהצבא לפני קצת יותר משנתיים (מאוחר בגלל לימודי הנדסאי שעשיתי ולא סיימתי)
חודשיים אחרי השיחרור התקבלתי לעבודה די טובה בתעשייה האווירית
אבל אחרי התייעצות והמלצות מהמון אנשים (חלקם עובדי תעשייה אווירית) החלטתי לדחות את העבודה הזו ולהכנס ללימודי הנדסאי אלקטרוניקה.
תוך כדי הלימודים עבדתי פה ושם בעבודות זמניות
עבודה עם ילדים בני 17-18 וזה די מתסכל האמת...
בחודש ינואר האחרון גוייסתי לחודש שלם עקב המלחמה האחרונה
הפסדתי המון המון חומר וכשחזרתי ללימודים לא ממש השלימו לי את החומר.
הייתה לי מין תקופה שאני מגדיר אותה כירידת מתח כזו, לא הייתי מגיע הרבה ללימודים וכבר הייתי על סף פרישה.
בסופו של דבר לא פרשתי אבל מיותר להגיד שזו הייתה שטות כי הפסדתי עוד חומר בתקופה הזו.
מאז אותה תקופה אני די מתוסכל מהמצב שאליו הכנסתי את עצמי.
אני לא עובד כרגע ומחפש משהו זמני לחודשיים עד סיום הלימודים (לא משימה קלה)
התחלתי לצאת עם בחורה מדהימה לפני קרוב לחודש
אין דבר שאני יותר אוהב מלפנק אותה, לקחת אותה למסעדות
יש לה יום הולדת עוד חודש וחצי ואני מאוד מאוד מאוד רוצה לקחת אותה לסוף שבוע באילת
אבל הבעיה שנכון לעכשיו חשבון הבנק שלי עומד על כ600 שקל ועדיין יש חודש וחצי עד ליום הולדת שלה.
אני כרגע מרגיש ממש תקוע בחיים שלי
אין לי כסף, אני מרגיש שאני הולך להיכשל בלימודים (למרות שאני עושה מאמצים ללמוד טוב למבחנים, פשוט לא הולך לי)
הייתי צריך לסרב בשבוע האחרון ל-3 הצעות עבודה בגלל שכולם דרשו קורס של שבועיים-שלוש במשרה מלאה (אני עדיין לומד במשך השבוע).
אין יום שאני מתעורר בבוקר ולא חושב על העבודה שדחיתי (לפני שנתיים) כדי להתחיל ללמוד וזה ממש מתסכל אותי.
אני מגיע בלי חשק ובלי עניין ללימודים.
ובימים האחרונים אני לא מפסיק לחשוב על היום הולדת של החברה שאני ככל הנראה יהיה עם 0 שקל בחשבון הבנק כשהתאריך יגיע.
אני שוקל לבקש הלוואה מאבא שלי או מאח שלי, אבל אני אחד שתמיד ינסה להסתדר לבד למרות שאין לי הרבה (ואבא שלי תמיד רוצה לתת לי, אני פשוט מסרב).
אני מצטער אם זה קצת מבולגן.
תודה לקוראים.