והיום אני בתחתית, מעולם לא הגעתי נמוך כל כך, מעולם לא הרגשתי מייואש כ"כ, מעולם לא הייתי מאוכזב כ"כ מהחיים.

אני מצטער שאני לא מפרט, אני פשוט לא מסוגל..

"מהתחתית אפשר רק לעלות", אז זהו... שיש עוד בור עמוק למטה שאפשר להתדרדר אליו.... אם לפני חצי שנה חשבתי שגרוע יותר לא יהיה... אז הנה ... לא עבר הרבה זמן.

תוכל לקחת דברים יותר בקלות ולנסות להנות
תאמין לי שעברתי ועדיין עובר הרבה חרא וקשיים בחיים
שאחרים היו נופלים למקומות רעים או מתאבדים כדי לגמור עם זה

המכה הכי חזקה שקיבלתי מצרור המכות היא מחלתו הקשה ולבסוף מותו של אבי מסרטן הריאות. כל כך אהבתי את אבי וכל כך הייתי קשור אליו שאחרי המכה הזאת הייתי נואש ואפאתי לכל מה שמתרחש מסביבי במשך כמה חודשים.
שום דבר לא עיניין אותי.לא עבודה, לא לימודים , לא זוגיות ולא הגשמה עצמית . הכל היה נראה חסר משמעות וסר טעם.

זה היה רגע התחתית של חיי , שום רגע וקושי שעברתי בחיים לא הכינו אותי ולא ישוו לחודשים הללו. אני וגם אחרים מחשיבים אותי בתור אדם חזק אפילו חזק מאד , אבל באותה הנקודה החיים הורידו אותו על הברכיים בנוק-אאוט.

לקח לי זמן ולבסוף קמתי מהקרשים , ניערתי את האבק מהנפילה ולאט לאט אספתי את עצמי והתחלתי לבנות את החיים שלי מחדש. כמעט מאפס.

עד עצם היום אני סובל מההשלכות של הנפילה הזו, אך כל דבר רע או מכה שאני מקבל מכניסה אותי לפרופורציה שיכול להיות גרוע יותר ובסופו של דבר, הצרות שלי כיום הם צרות טובות.

תמיד יהיו צרות ותמיד יהיו מכות כואבות, צריך לדעת לקבל אותם ובינתיים להעריך את הטוב ואת מה שנראה כמובן מאליו.
קלישאתי אבל נכון!

אל תישקע בבאסה, תנסה להיאחז ולמשוך את עצמך קדימה.
תנסה לעשות את זה דרך המשפחה, דרך חברים, דרך מוזיקה - מה שעוזר לך.

חשוב לא לחשוב על זה יותר מדיי - זה מה שידרדר את המצב.