בכל מקרה, להסתברות יש חשיבות עצומה במדעי המחשב. יש ענפים שלמים שמבוססים על זה. יש הרבה מאוד בעיות שאיאפשר לפתור בזמן פולינומי אבל כן אפשר בהסתברות X לקבל תשובה בזמן פולינומי. יש להסתברות הרבה מאוד שימושים במדעי המחשב, קח למשל את המושג אנטרופיה (שספק אם מדברים עליו בקורס סטטיסטיקה עצמו) זה בערך המפתח הכי בסיסי לנושאים של דחיסת נתונים, גם בנושאים של בינה מלאכותית יש מבני נתונים ואלגוריתמים שמשתמשים באנטרופיה.

לאלגברה יש עוד הרבה יותר שימושים. כל הנושא של העתקות, מטריצת סיבוב, מטריצת שיקוף וכו' אתה תראה הרבה מאוד בקורסים כמו גרפיקה ממוחשבת. את כל הנושא של פירוק מטריצות אתה תראה הרבה מאוד בעיבוד תמונה ובדחיסת נתונים. תחשוב על זה, במקום לשמור את כל המטריצה אתה שומר ערכים עצמים ווקטורים עצמיים ומזה אתה יכול לשחזר את כל המטריצה. זה א"ב של דחיסה.. לשמור פחות דברים ובעזרת חישוב קצר לשחזר את כל מה שהיה לך.

קח את החדוו"א ואת קורסי הממשך טורים והתמרות, זה הבסיס לעיבוד אותות. איך אתה חושב למשל שזיהוי קול עובד בוויז? הרי אתה יכול להגיד שלום ואתה יכול להגיד שלוםםםםם ואתה יכול להגיד שלוווווווווווווווום, התוכנה אמורה לדעת לזהות את כל אלה למילה שלום. עושים את זה בין היתר בעזרת התמרות מסוימות שלוקחות בחשבון גם את הזמן.

קח את התחום של אלגברה מודרנית (שאני לא בטוח שנתקלת בו עדיין), בעזרתו יצרו את קוד ריד סלומון שבעזרתו יצרו את RAID 6 שהיא שיטה לניהול מידע בדיסק קשיח.

קח את הפיזיקה, הידעת שיש למשל תחום שלם שנקרא מחשבים קוונטים?

בקיצור, הדכאון שנה א' שלך נובע מזה שאתה לומד בסיס בלי לדעת מה הבסיס הזה מייצג. אל תצפה מהמרצים לספר לך על זה... קורסי המתמטיקה הכללים והפיזיקה לרוב ניתנים ע"י מרצים מחוץ למחלקה לתוכנה\מדעי המחשב ולרוב הם גם קורסים רב מחלקתיים כך שאין טעם לדבר על השימושים של הנושאים וספק גם אם המרצה בעצמו יודע אותם.

לומר לך שלכל דבר ודבר בקורסי היסוד יש שימוש במקצוע שלך? לא. ממש לא.
אני אגלה לך סוד, גם קורסי הליבה מכילים הרבה דברים שאתה לא תצטרך.