על סמך מה? על סמך המון שעות התנדבות בקליניקות ווטרינריות, על סמך זה שאני מודע לסיכונים
המקצועיים שאתה לוקח בכל פעם שאתה עושה טעות שעולה לך בשם הטוב שלך, על סמך זה שאתה
יודע שבניגוד לרופא בקופת חולים - אתה עצמאי ולבד במקצוע שלך והעובדה שאף אחד לא באמת
צריך שתעבוד לבדה היא מפחידה ומאיימת. אתה צריך להיות ממש טוב בתור ווטרינר מתחיל כדי להצליח
בתחום, כאשר אתה מתחרה עם ווטרינרים עם ניסיון של עשור ויותר.ואם לומר לך את האמת - אני רואה אנשים בחתך הגיל שלי - אבודים לגמרי ומבזבזים את הזמן שלהם
על שטויות. רצים מתואר לתואר, לא באמת מבינים מה הם רוצים מעצמם, מחכים שמישהו יחלק
להם יעוד בחיים כאילו זו משימה שצריך להגשים.
אתה יודע כמה שמעתי את המשפט "וואלה אני לא כמוך.. אין לי שום דבר שאני מכוון אליו..
לא יודע מה אני רוצה לעשות בחיים"?
להתחייב למקצוע דורש התמדה. אתה לא אומר "אולי אני אהיה מהנדס.. יש בזה כסף.." ואז פשוט
מצליח לעבור 4 שנים של גיהנום בבן גוריון בלי להתייאש. עבודה/משרה/קריירה זה לא מה שמגדיר אותך.
לך תסתכל על אנשים שעובדים בעבודות שאין להם שום גימיק מרגש - מנהל כוח אדם בבית מלון..
מזכירה בבית ספר.. פועל במפעל למחזור זכוכית..
אם האנשים האלה בסוף היום חוזרים הביתה למשפחה שלהם והולכים לנגן בסקסופון באיזה קבוצה לימודית
כי זה מה שהם אוהבים לעשות בחיים - מה זה משנה במה אתה עובד כל עוד אתה חי טוב ומצליח
להנות מכל רובד בחיים שאתה שואף אליו?
אתה חושב שאפשר להתפרנס מלגן על סקסופון? אני לא מאמין שכל מי שאוהב לנגן יכול לחיות על זה...
אני מאוד במקרה מאוד אוהב בעלי חיים ומאוד נמשך למדעים ולרפואה, אז זה תפור עלי. מה וטרינרים עושים
אחרי שעות העבודה? מהיכרות שלי עם כמה אנשים - פשוט לא הרבה. בהגדרה העצמית שלהם, כל
העשייה שלהם בחיים מרוכזת בעבודה והם סוג של מרגישים ריקנות שהם לא יכולים להסביר כשהם
מסיימים וחוזרים הביתה.
כשפועל במפעל חוזר הביתה, הוא נגן סקסופון, הוא מפסל באבן, הוא מצייר. כשמהנדס בניין חוזר
הביתה הוא רואה טלוויזיה.
מתנצל על החפירה, אבל הבנת את הנקודה שלי אני מקווה. המקצוע שלך זה לא מה שמגדיר אותך.
זה רק עבודה.
אם אין לך משהו להגשים פשוט תבחר משהו שמפרנס אותך בכבוד ותתרכז במה שעושה לך טוב.