אתה צריך לנמק יותר, לא נימקת את עצמך בכלל (במיוחד עוד כמישהו שמראיין).בכל מקרה, למה צריך למהר ולהתחיל לעבוד? משהו שאתה הולך לעשות ב-40+ שנה הבאות. אם אפשר כלכלית, עדיף לא לעבוד בזמן התואר ולחיות חיים של סטודנט. אני מבטיח לכולם פה שזה הרבה יותר כיף מאשר לעבוד כל יום 9+ שעות או ללמוד ולעבוד ביחד. יש לכם מספיק זמן בחיים לעבוד לעומת התקופה הסטודנטיאלית שהיא קצרה ומהנה פי כמה וכמה.
בכל אופן, לא דיברתי על ציונים בכלל. אני חושב שהלימודים וככל שמתקדמים בהם יותר, אופן החשיבה שלך מתפתח, גם אם אתה עם ממוצע 80 וגם אם אתה ממוצע 90. הבן-אדם סיים שנה שניה במכללה (שאין לה שם טוב בחוץ, מבלי להעליב) ואין לו רקע או פרויקטים אישיים להציג. אני לא מצליח לדמיין מראיין שייתן צ'אנס לאדם כזה או בכלל איך הקו"ח יעברו סינון HR ראשוני. וד"א, ניסיון זה לא הכל, אם עבדת בחברה פח ואתה מחפש תפקיד שני, אל תחשוב שיהיה לך יתרון על מישהו שסיים תואר ויש לו ציונים טובים.
ולכן, אני שוב אחזור על מה שאמרתי (לפותח האשכול) - קח את הזמן, תשקיע בלימודים, תבין איזה תחום מעניין אותך והכי חשוב - תהנה מאורך החיים הנוכחי כי הוא לא יחזור.