שלום לכולם,רציתי לספר לחבר'ה כאן, ששוקלים מעבר לחו"ל, על החוויה שלי במעבר לונקובר...
נתחיל בזה שלי היה הרבה יותר פשוט (יחסית) מלכל מי שאין לו זיקה לקנדה, מכיוון שהתחתנתי עם אזרחית, כך שהתהליך לקבלת תושב קבע (Green Card קנדי) לקח לי "רק" 8 חודשים...
אז החלטנו אשתי ואני לעבור לקנדה ברגע שאני אסיים את התואר הראשון שלי בארץ, ולהמשיך את הלימודים כאן...
החלטנו ללכת על ונקובר, שם יש לנו משפחה רחוקה, אבל איך אומרים? Blood is thicker than water...
על הדרך, אמא של אשתי החליטה שהיא מאוד רוצה לעזור לנו, ופשוט עברה לונקובר כחצי שנה לפנינו, בשביל להכין לנו את השטח...
אנחנו כבר יותר משלושה חודשים כאן, וכמות הבירוקרטיה שהיינו צריכים לעבור היא בלתי נתפשת: רשיון נהיגה, קרדיט בבנק, מסמכים של התארים שלנו, דד ליינים מובהקים ובלתי ניתנים למו"מ ועוד ועוד...
ונקובר היא עיר מאוד "Lay back", אפשר לומר עצלה, ודברים כמו למצוא עבודה זזים פה בקצב איטי להחריד... צריך קורות חיים לכל סוגי העבודות, גם בתור שוטף כלים או מוכר במקדונלד'ס...
לכל עבודה שרוצים להתקבל, צריך נסיון עבודה קנדי, כלומר אם אתה נהג, מהנדס, מתכנת או ברמן - רוב המקומות לא יקבלו אותך בלי נסיון קודם בקנדה...
אבל ברגע שנכנסים לעניינים - דברים מסתדרים בצורה מפליאה...
אנחנו עדיין לא מאופסים לחלוטין, אבל לאט לאט
אני לא אחפור יותר ממה שכבר כתבתי, אבל אם יש שאלות בנוגע להגירה לקנדה, אני אשמח לתת מהידע שלי...
שנה טובה לכולם,
ומועדים לשמחה