הזדמנות להזכיר, את קריאת מד"א להגיע לתרום (אצלנו, כמו ברוב העולם, אסור למכור) עקב מחסור בתרומות דם ומרכיביו: https://www.dam.org.il/where-to-donate/2% מהיצוא של ארה"ב: האמריקאים שמוכרים דם תמורת כסף לאוכל
(...)
"ניו יורק טיימס" הגדיר את הפלזמה כ"סוג של אליקסיר (חומר פלאי) – נוזל זהוב שמעביר תאי דם אדומים ולבנים, כמו גם חלבונים, דרך הגוף שלנו, שבו משתמשים כדי ליצור תרופות מצילות חיים רבות... לא ניתן ליצור פלזמה במעבדה". לכן, המקור היחיד לפלזמה הוא גופם של בני אדם. אלא שהשימוש במונח "תרומת פלזמה" אינו מדויק – שכן "תורמי פלזמה" בארצות הברית מקבלים תשלום שמהווה מניע מרכזי לתרומות (וזאת בניגוד למצב בתרומות דם, ש־FDA אוסר על תשלום עבורן). לא רק התורמים פועלים ממניעים כלכליים – חמש החברות ששולטות בשוק הפלזמה העולמי אינן ארגונים ללא מטרת רווח או גופים בעלי זיקה לממשלה, אלא חברות פרטיות רב־לאומיות שרובן אינן בבעלות אמריקאית.
למעשה, העובדה שארצות הברית מתירה לאזרחיה למכור מוצרי דם, בניגוד לרוב המדינות, הובילה לכך שבגבולותיה קמה תעשיית ענק של איסוף פלזמה, האחראית להיקף מדהים של כ־2% מסך היצוא של ארצות הברית (יותר מ־21 מיליארד דולר ב־2017). לפי Market Research Beuro, מתוך כ־39.5 מיליארד ליטר של פלזמה שנמכרה בעולם ב־2015, כ־74% הגיעו מארצות הברית. זה עוד לפני שהתעשייה הוצבה בחזית המאבק בקורונה, ולפני שהאומה האמריקאית נכשלה בטיפול במגפה באופן שיצר בגופם של כה רבים מאזרחיה את אותם "פיתוחים ביו־טכנולוגיים" שהם יכולים כעת למכור. לפי הערכות של "ניו יורק טיימס", מנת פלזמה אחת שעבורה יקבל המוכר כ־30 דולר תניב בערך 300 דולר עבור אימונוגלובין (אחד המוצרים שמיוצרים מפלזמה, ולא בהכרח הרווחי שבהם).
למאמר המלא: https://www.themarker.com/magazine/.premium-1.9125466