לעומת זאת גיוס "האויב שמבפנים" ע'י חמאס הוא הישג טקטי ואיום אסטרטגי, מדיני ופוליטי ברמה של פנים, חוץ, ובינלאומי.

המערכה צריכה להיות משוואה מאוד ברורה ברמה הצבאית+מדינית+דיפלומטית.
אפס סבלנות כלפי טרור.
כל משגר רקטה שמתכונן לירי צריך להיות מסומן ע'י רחפן ובמיידית מותקף בארטילריה ו MLRS (שהוצא משימוש בגלל תרבות PC ותסמונת שטוקהולם של המוסר היהודי).
משגר פעיל שיורה, ומרגמה - כאשר נקלטים ע'י רדאר שמאכן את מיקומם המדויק - צריכים להיות מיידית מותקפים בטיל קרקע-קרקע טיפש, זול וקטלני במיוחד, לרבות כל יושבי האיזור המיידי שבסביבה, ואף כפליים.

חיל האויר במקום להתעסק בחתול ועכבר עם פעילים זוטרים, ונהלי הקש-בגג הזוים..
צריך להיות מנוצל למתקפת מחץ מתואמת של כל התשתיות הארגוניות של חמאס וגאפ, וכל התשתיות האזרחיות של עזה - לרבות מים, חשמל, ניקוז, כבישים ודרכים, מוסדות שלטון, נמל. הכל.

המשוואה פשוטה. הטרור חייב להפסיק להיות משתלם.

רק איום באסון הומניטרי בעזה ימנע אסון מדיני בישראל.