לעיתים יש לאדם אינטרס להביא לידי הכרה דבר מסוים, אך האינטרס איננו אישי אלא כללי. זה אותו רצון שהביא אותי לשכתב מספר שורות מתוך מאמרו של בעל הסולם על חכמה עתיקה שנשכחה אך גם מתגלה כיום יותר ויותר. ולכן לא ארשום כאן פרטים אלא בצורה כללית בלבד!

המדע בכללו מתחלק לשני חלקים: חלק ראשון נקרא "השכלה חומרית" וחלק שני נקרא "השכלה צורתית". פירוש הדבר הוא שאין לך שום מהות בעולם שלנו שלא נוכל למצוא בה חומר וצורה.
למשל, השולחן יש לו חומר, כלומר העץ. וגם יש לו צורה שהיא צורת השולחן. וכן למילה "שקרן" יש לו חומר שהוא האדם, ויש לו צורה שהוא השקר. אשר החומר שהוא האדם נושא לצורה של השקר, כמו אדם הרגיל לשקר. וכך הוא בכל דבר
וכך המדע גם כן מתחלק לשני חלקים:
- השכלה חומרית
- השכלה צורתית

אשר חלק המדע העוסק בטיב החומרים של המציאות בלבד או בחומרים ביחד עם הצורה הוא הנקרא "השכלה חומרית" והוא מיוסד על בסיס ניסיוני, כלומר על היקשים והוכחות מהניסיון האמפירי הניסיוני, ולכן הוא בסיס בטח למסקנות אמתיות.

וחלקו השני של המדע הוא העוסק בצורות מופשטות מבלי לקחת בחשבון את החומר. כלומר צורות תאורטיות מבלי לבדוק ולהוכיח זאת בצורה ניסויית. וזו ההשכלה הצורתית שאינה מיוסדת על בסיס ניסיוני ממשי אלא על הדמיון. וכל הפילוסופיה הינה שייכת להשכלה זו.

זאת הסיבה שהפילוסופיה פינתה את מקומה לפסיכולוגיה הניסויית, הלא היא הפסיכולוגיה הביהביוריסטית. והיה זה המדען וילהלם וונדט שהיה המדען הראשון שהקים את המעבדה הראשונה לחקר ההתנהגות (1879). והיה הוא מייסד ראשית הפסיכולוגיה הניסויית.
וונדט הושפע מהכימיה ומהטבלה המחזורית של מנדלייב. לפי וונדט אותם אלמנטים פשוטים הינם פוטנציאל לחיבור עם אלמנטים אחרים אשר יצמיחו מאפיינים חדשים שלא היו קיימים קודם לכן.

במילים אחרות, חלק גדול מהמשכילים המודרניים שמטו ידיהם מההשכלה הצורתית (הפילוסופיה), מפני שראו כי אינם יכולים להסיק מסקנות ברורות ואמיתיות על סמך תאוריות שאינן מבוססות על בסיס ניסיוני.

והנה, גם חכמת הקבלה מתחלקת תחת שני אותם החלקים. שהם "השכלה חומרית" ו"השכלה צורתית". אולם כאן בשונה מהמדע שאותו אנו מכירים, אפילו אותו החלק של ההשכלה הצורתית, נבנה כולו על ביקורת התבונה המעשית. כלומר על בסיס ניסיוני.
וזאת כיצד? על ידי כך שהתוצאות המתקבלות, הינן פרי שינוי ושדרוג יכולות האדם ששינה את פנימיותו, כייל את עצמו , וכך אותו החומר של האדם שבנה בתוכו כלי מתאים, הוא המקום שבו מתלבשת אותה ההשכלה הצורתית.
ולכן קיים כלל ברזל אצל חכמי הקבלה: "כל מה שלא נשיג, לא נגדרהו בשם ומילה".
והשגה מהי? השגה הינה הדרגה הסופית שבהבנה.