וכל ההסברים היפים על פחדים, שקט פרטיות וכו' (עם כל ההיגיון שבהם) בעיקר מכסים על תמונה גדולה של התפוררות חברתית וניכור שהרסו כאן הכל. כי זה הרי לא עניין נקודתי שמוגבל לסיטואציות של טרמפ. הצורך בנהנתנות אינסופית שרואים כאן כמעט בכל מצב הוא הסיפור האמיתי. התמכרנו לרמה כזו של נוחיות שהרבה פעמים לא מאפשרת באמת לראות את האחר. החשיבה תועלתנית. האחר הוא מטרד וזה לא סבבה.
פעם זה ממש לא היה כאן ככה אגב. ובטוח שאם נניח תשימו לכל נהג 30 שח ביד על כל טרמפיסט סטנדרטי (לא ערבי ושנראה נורמאלי) הם פתאום יילחמו לקחת אותם ואף ירוצו לחפש אותם, למרות כל התירוצים והפחדים שטענו קודם. פשוט נוצרה להם פתאום תועלת. אבל סיפוק בלעזור לאחר במשאב שגם ככה ינוצל בלעדיו זו כבר לא תועלת.. אז שיירקב בשמש.