ביהמ"ש העליון נתן אתמול צו זמני האוסר על בנק לאומי להפסיק באופן גורף את פעילות חשבון הבנק של ביטס אוף גולד הקשורה במסחר בביטקוין. החברה שהוקמה על ידי יובל רואש בשנת 2013, עוסקת בביצוע עסקאות מסחר בביטקוין.

ביטס אוף גולד הקימה את החשבון שלה בבנק לאומי לצורך ניהול עסקיה ולא לצורך רכישה או מכירה של ביטקוין. בתקופה זו הבנק מנע מהחברה ביצוע של פעולות שונות לרבותה העברות כספים לחשבונות בחוץ לארץ. לאחר כשנתיים, במרץ 2015 בפגישה בין נציגי הבנק לבין מייסד החברה, הבנק החליט כי לא יאפשר עוד פעילות של החברה בבנק כל זאת בהקשר של מטבעות וירטואליים. חודש וחצי לאחר מכן, החברה קיבלה הודעה כי עליה לחדול מפעילות בבנק.

החלטת הבנק התקבלה עקב הודעות שונות של בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות איסור הלבנות הון ורשות ניירות ערך. הודעות אלו כללו בין היתר את הסיכון הכרוך במסחר והחזקה של מטבעות דיגיטליים לרבות קרקע להלבנת הון, מרמה והונאה. כמו כן, הובהר כי מטבעות דיגיטליים אינם הליך חוקי ולא זוכים לגיבוי בנק מרכזי כלשהו. הודעות אלו חייבו את הבנקים וגופים נוספים לקבל החלטתה שכן זהו חלק ממדיניות ניהול הסיכונים שלהם.

בנק החליט על סגירת החשבון של ביטס אוף גולד כתוצאה מהודעות אלו וכי סיכונים אלו הובאו בחשבון "במספר אירועים, הנחזים להיות מרמה והונאה, ניצול לצרכים פליליים לרבות חשד להלבנת הון ו/או מימון טרור וגניבה". הבנק תיאר כי החברה לא הוכיחה שפעלה למניעת התממשות סיכונים אלו. בנוסף, בנק לאומי טען כי נראה שהחברה מנהלת את החשבון עבור גורמים שלישיים שמעורר חשש של הלבנת הון.

תביעה בבית משפט מחוזי
החברה הגישה תביעה בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו וזאת על מנת שהוא יקבל החלטה שהחברה רשאית שימוש בחשבון וזאת ללא הטלת הגבלות כלשהן. גם הפיקוח על הבנקים השיב לפניה ונאמר כי על הבנק לבצע את כל הבדיקות הדרושות ורק לאחר כל הצעדים, אפשר לעשות את הצעד הקיצוני ביותר – סגירת חשבון בנק.

בית המשפט המחוזי החליט כי כל דרך אחרת שהבנק היה נוקט אחרת, עלולה הייתה להציב אותו כמי שמפר את חובותיו על פי חוק איסור הלבנת הון. מצד שני הוא מצוי בסירוב מתן שירותים בנקאיים על פי חוק. על כן, המחוזי ציין כי הבנק פעל בגדר הסבירות ומפני שאין לו כלים אחרים לנהל את הסיכונים, החלטת הבנק היא סבירה. עוד ציין המחוזי, כי הבנק לא רשאי לחסום באופן גורף את כל הפעילות בחשבון אלא לבדוק פעולה פעולה.

החברה ערערה לבית המשפט העליון כיוון שביהמ"ש המחוזי לא הכריע במספר סוגיות. החברה אף ציינה, כי במשך שנתיים ורק לאחר תקופה זו נזכר הבנק והחליט על החלטה שנוגדת את חובת האמון ותום הלב. כמו כן, החברה ציינה כי פעילות ביטקוין לא נאסרה על פי חוק והבנק לא יכול להיות רגולטור לכשעצמו. מרבית העסקאות בוצעו מתחת לסכום של 1,000 ₪ משמע שאין חשש של הלבנת הון, סכום מעל אלף שקל מאומתים ואף מועברים לרשות איסור הלבנת הון.

מרבית לקוחות החברה מבצעים עסקאות מתחת ל-10 אלף שקל ולכן ללקוחות אין אלטרנטיבות אחרות לביצוע רכישות מתחת לסכום של 15000 ₪ להעברה בודדת. החברה אף טענה כי אינה יכולה לפתוח חשבון בנק בשום בנק אחר לנוכח ריכוזיות הגבוהה בשוק הבנקאות וכן בנק לאומי הוא אחד מ-2 הבנקים הגדולים במשק.

החברה ציינה כי עקב החלטת בנק לאומי, הכנסות החברה פחתו וזה השפיע על תדמיתה ושמה הטוב. לכן, אם לא יינתן סעד זמני, יש חשש לקיום ממשי של החברה וכי לא תוכל לפעול.

ערעור לבית המשפט העליון
בית המשפט העליון החליטה כי יינתן לחברה סעד זמני בכפוף להפקדת ערבות בנקאית. שופטת בית המשפט העליון אמרה כי זוהי סוגיה שבה הבנק צריך להחליט מצד אחד החשש מסיכון של המטבעות הדיגיטליים ופעולות החברה להקטנת סיכונים אלו ומצד שני יש לו את חובתו לספק שירותי בנקאות ועל כן יש צורך לאזן בצורה ראוייה.

השופטת הוסיפה כי הדבר המשמעותי ביותר הוא טענת החברה שהעסקאות הם קטנות, מתחת ל-10000 ש"ח ואין חלופה אחרת להעביר כספים מתחת ל-15000 שקל אלא באמצעות החשבון. לכן ללא אפשרות זו, קיים סיכון להמשך פעילות החברה.

השופטת ברון הוסיפה כי "…דומה כי הנזקים שעלולים להיגרם לבנק ככל שהבקשה תתקבל הם בגדר ספקולציה לעת הזו. החלטת הבנק מבוססת על ההנחה שפעילות החברה אכן נושאת בחובה סיכונים שעולים כדי הפרה של הוראות הדין, ועל כן הבנק עלול לשלם מחיר בגין התממשותם של אותם הסיכונים. אולם עד היום, במשך למעלה מחמש שנים שבהן החשבון פועל, חששות אלה לא התממשו – כפי שמלמדת אף קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה החברה פעלה בשקיפות ולא הפרה כל הוראת חוק…".

יובל רואש
יובל רואש. צילום: גלעד אילוז
עוה"ד שאול ציוני אחד המייצגים של ביטס אוף גולד אמר: "מדובר בהחלטה תקדימית שלא ניתן להפריז בחשיבותה ביחס למסחר במטבעות דיגיטליים. בית המשפט העליון למעשה קבע כי אין כל איסור על מסחר במטבעות דיגיטליים, והבהיר בהחלטתו שהחששות שעליהם הצביע הבנק הם בגדר ספקולציה ולא התבססו למעשה על דבר. דברים אלו חשובים מאוד לכל תעשיית הקריפטו, ומהווים התקדמות חשובה ביותר ביחס לרגולציה על מסחר במטבעות דיגיטליים, ולדיון אמיתי בעניין זה ללא הפחדות ושימוש בסיסמאות".