אדם שצבר חובות עתק הוכרז בינואר 2009 כפושט רגל, הכל בעקבות בקשת אישה – נושה פרטית – שטענה כי הוא חייב לה כ-200,000 שקל.

הנאמן שמונה בתיק מצא שהנכס היחיד של החייב הוא דירת המגורים שלו ושל אשתו. אלא שבינתיים, אותה נושה פרטית גילתה כי החייב העביר את חלקו בדירה לאשתו במטרה להבריח אותה מהנושים.

בזכות תעוזתה ההענקה האסורה בוטלה, הדירה נמכרה, והוזרמו לקופת פשיטת הרגל 436,449 שקל. זאת, בעוד שסכום החובות לנושים השונים עמד על כ-2.3 מיליון שקל, מתוכם כשני מיליון שקל לבנק איגוד וכמאתיים אלף שקל לאותה נושה פרטית שבזכותה נפתחו ההליכים.

באוקטובר 2014, בעקבות התנהלותו הקלוקלת של החייב, בוטלו הליכי פשיטת הרגל ובית המשפט הורה לנאמן לחלק את היתרה שבקופה בין הנושים, בהתאם לסכומי החוב שלהם. בהתאם קבע הנאמן כי הבנק זכאי ל-324,900 שקל, ואילו הנושה הפרטית תקבל 31,943 שקל בלבד.

בשלב הזה קמה הנושה וביקשה מבית המשפט לקבוע כי היא זכאית למלוא הכספים שאושרו לה – 202,688 שקל. היא טענה כי אין שום הצדקה שהבנק, שלא עשה דבר כדי לגבות את חובו, ייהנה מחלק הארי של הכספים שהגיעו בזכות יוזמתה ומאמציה.

לדבריה, בזמן שהבנק ישב בחיבוק ידיים, היא שכרה אנשי מקצוע והוציא כספים רבים כדי להתחקות אחר החייב. יותר מזה, הבנק אפילו לא טרח להטיל עיקול על הדירה בשלב מוקדם יותר – פעולה שהייתה מונעת את ההענקה האסורה מלכתחילה. המבקשת ביקשה מבית המשפט לפעול כפי שפועלים בהוצאה לפועל, ולתגמל אותה בהיותה הנושה הראשונה שנקטה בהליכי גבייה.

הנאמן אמנם תמך במבקשת אך מולה התייצב בנק איגוד, שביקש לחלק את הסכום שבקופה בהתאם לשיעור היחסי של החובות. לטענתו, פקודת פשיטת הרגל אינה מאפשרת להעדיף נושה אחד על פני משנהו.

בעיית הנוסע החופשי

סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין קבע כי הצדק מחייב לפסוק למבקשת גמול הולם על מאמציה. השופט הדגיש שעקרון השוויון בין הנושים הוא אמנם עקרון בסיסי וחשוב ביותר שמנחה את פשיטת הרגל. ואולם, לשיטתו, עקרון זה טומן בחובו את בעיית "הנוסע החופשי" ועלול לעודד נושים לחכות לנושה אחר שירים את הכפפה ויתאמץ במקומם, כיוון שבסופו של דבר הם ממילא יזכו בכספם.

בהתחשב בכך, קבע השופט כי ישנם מקרים מיוחדים שמצדיקים לסטות מעקרון השוויון ולתגמל את הנושה הראשון, בדומה למה שקובע חוק ההוצאה לפועל (בהליכי הוצאה לפועל הנושה הראשון שפועל לגביית החוב גם מקבל את כספו ראשון).

לעמדת השופט אורנשטיין מקרה זה נמנה עליהם מכמה סיבות, הראשונה שבהן היא התנהלותו השאננה של הבנק, שכ"נושה מקצועי" בעל הון מוטלות עליו חובות מוגברות לגביית חובות ולשמירה על נכסי חייבים. למרות זאת, הבנק העדיף להמתין בחוסר מעש, בעוד המבקשת מניעה את ההליכים ומשקיעה בהם באופן כזה, שרק בזכותה הוזרמו כספים לקופה.

ואולם, השופט הדגיש כי אינו קורה תיגר על עקרון השוויון והחלטתו רלוונטית רק למקרה הנוכחי. לבסוף, אם כן, הוחלט לתגמל את המבקשת ב-70% מתביעת החוב שלה – כ-157,000 שקל, בתוספת החזר הוצאות ושכ"ט עו"ד של 23,378 שקל. היתרה תחולק בין הנושים האחרים, בהם בנק איגוד.