ברור שמתווכים ובעלי דירות רוצים שאחרים יקנו כדי שהשוק יעלה, אבל גם אנשים שלכאורה לטובתך, כמו המשפחה והחברים, עדיין ממליצים לקנות דירה, אפילו שהשוק בבועה.אני חושב שחלק גדול מההמלצה מונע מאורח חיים של פעם, שההורים והסבים שלנו מכירים. בזמנם, קניית דירה לא היתה רק דבר שהוא אפשרי פיננסית, אלא נכס שאתה גר בו לכל החיים. בזמנם, לא היה לינקד-אין, לא היה היי-טק, ולא היה רילוקיישן. כלומר, ברגע שמישהו מצא עבודה, הוא נשאר במשרה, או לפחות באותה חברה, לאורך כל החיים שלו. אז היה משתלם לקנות דירה קרוב לעבודה, כי אתה יודע שאתה באמת הולך לחיות בה כל החיים ולהוריש אותה בסוף.
אבל אורח החיים היום השתנה. אנשים מחליפים עבודה כל כמה שנים בודדות, והגיוני גם לעבור דירה עם העבודה. אף אחד לא רוצה להיות בדרכים שעות בכל יום רק כדי להגיע ולחזור מהעבודה. ותמיד יש אופציה לעשות רילוקיישן למדינה אחרת, שאז מן הסתם חייבים לעבור דירה. כלומר, קניית דירה הפכה להיות נטו השקעה פיננסית, ותו לא. כלומר אין יותר את החלק של "אני בכל מקרה הולך לגור פה עוד עשרות שנים, אז שינוי מחיר הדירה בשוק לא רלוונטי"
אז הנ"ל מסביר את ההמלצה מהמבוגרים, גילאי 50+, שלא רגילים לעולם העבודה המודרני והדינמי. החלק האחר , נדמה לי, הוא אלה שממליצים מתוך בורות פיננסית וכלכלית, שמכרו להם את הכדאיות בלקנות דירה, והם בסה"כ חוזרים על אותו רעיון בשיחות עם אחרים, כמו אג'נדה פוליטית.
מה דעתכם? יש משהו בתיאוריה הזאת? אולי יש גורמים חזקים יותר ממה שהזכרתי?