אגב ישבתי עם דוד שפירא, הוא דיבר איתי "מה יהיה, כלל ישראל וכו'". אמרתי לו "מצד אחד אתה צודק מאוד, מצד שני על מה המריבה?!". אמרתי לו: "תן להם לשבת ביחד, תאמין לי הם יסתדרו יותר טוב. ר' שמואל חסיד של הרב שטיינמן יותר ממה שאתה חסיד של סבא שלך".
אמרתי לו: "תן להם להפגש, כל העניינים יסתדרו לבד. אין, לא צריכה להיות שום בעיה סביב הדבר הזה".
בשעתו הוא לא רצה. התשובה שלו על זה היתה "אני צריך לחשוב על זה". ה"לחשוב על זה" היה עד - וכולל - ליום זה.
שואל: איך פגישה יכולה להועיל?
הרב פטרוב: אתה שואל אותי האם באמת פגישה תועיל.
ואמרתי אז לדוד שפירא, אתה צריך להבין - אל תצפה שר' שמואל יגיע לרב שטיינמן, והוא יסתכל עליו כמו --- לא כמו שאתה, כמו שתלמיד של הרב שטיינמן מסתכל עליו, לשמוע ולשתות בצמא את דבריו. למרות שהוא חסיד שלו, הוא ישמע את הדברים שלו, יתווכח איתו, ואם הוא יצליח לשכנע אותו הוא יצליח, ואם לא הוא יבוא עוד הפעם.
אמרתי לו: וגם עם הרב שך הוא עשה ככה. אמרתי לו: אני זוכר כשהייתי בחור, ר' שמואל חזר מהרב שך, אמר לי "היה לי ויכוח עם הרב שך, הרב שך לא הבין מה אני רוצה. מה, הייתי צריך לשבור את השולחן שמה?"
אמרתי לו: "ואם הראש ישיבה היה שובר זה היה עוזר?" הוא אמר לי: "לא, לכן לא שברתי..."
פעם הוא סיפר לי, הרב שך רצה לצאת נגד מישהו, שיכול להיות שיש את הספרים שלו פה בבית, בן אדם שהספרים שלו נמצאים בהרבה מאוד מהבתים של אברכים. הרב שך עמד לצאת במכתב נגדו, בא אליו ר' שמואל הביתה לרב שך, ואמר לו "כבוד הרב, כבוד הראש ישיבה, אם הראש ישיבה יוצא נגד, אני יוצא בעד". כך ר' שמואל אמר לרב שך, והרב שך לא יצא נגד.
וגם עם הרב אלישיב היה אותו דבר.
אמרתי לו (לדוד שפירא): וגם עם סבא שלך יהיה אותו דבר. ר' שמואל יתווכח יתווכח יתווכח, אם הוא יצליח לשכנע יצליח לשכנע, אם לא יצליח לשכנע, או שר' שמואל יבטל את דעתו אליו, שזה גם יתכן מאוד, כמו שהוא עשה הרבה פעמים גם אצל הרב אלישיב, ועוד יותר אצל הרב שך. וגם אצל ר' אהרן לייב.
או שיצליח לשכנע אותו, או שלא יצליח לשכנע, ואז יבטל דעתו, או שלא יבטל דעתו. אני לא יודע מה הוא יעשה.
וגם היום הזה.

אגב, עוד סיפור אחד מלפני שנים. יש יהודי בשם ישראל היין, ישראל היין בוגר ישיבת מעלות התורה. אדם יקר שעובד לפרנסתו בהייטק. הבוס שלו לפני שנים רצה לפתוח... ואני אומר עם שמות, רצה לפתוח כמו שיש מטריקס לנשים, רצה לפתוח עוד מפעל כזה לנשים, כדי לפתור את המצוקה של הפרנסה של הציבור החרדי.

הוא אמר אני רוצה להשקיע בזה מליונים, אבל כדי שאני ישקיע מליונים אני רוצה שגם ר' שמואל וגם הרב שטיינמן יסכימו עם זה. אמר ישראל היין, אין שום בעיה... (שאלת אחד השומעים): לפני כמה שנים? (הרב פטרוב): לפני שנים, לא יודע אם... שבע שנים, שנים. אמר ישראל היין אין שום בעיה, אני מכיר טוב את ר' שמואל אויערבאך, ואני חבר טוב של ישראל פרידמן, שהוא מקורב לרב שטיינמן, אין שום בעיה, אני עושה את זה.

אז הוא ניגש לישראל פרידמן ואמר לו: תעשה לי טובה תכניס את הבוס שלי לרב שטיינמן בשביל הדבר הזה. אמר לו ישראל פרידמן: על גופתי המתה כדי שנושא של פרנסה יתפוצץ לר' שמואל אויערבאך בפרצוף והוא יצטרך להגיד לאברכים לצאת לעבוד. עד כאן לשונו.

אז אומר לי הרב מישקובסקי: ישראל פרידמן הוא לא דובר בית הרב. אמרתי לו: נכון הוא לא דובר בית הרב, אבל הוא עורך את העיתון של בית הרב, היום הוא העורך של יתד נאמן.

אני לא חושב ש... מעטים מאוד בציבור שחושבים כך. אני גם לא יודע אם הרב שטיינמן אוחז ככה, לא יודע, אבל הוא רוצה שהעיתון יהיה ככה, לא יודע, אין לי... עוד פעם, אני לא נכנס לזה כי זה באמת גם לא מעניין, לא מעניין עם מי רוב הציבור אוחז, עם מי רוב הציבור, מה רוב הציבור, זה לא משנה.
מבחינתי דבר אחד, כמו שהוא (אחד השומעים) אומר יש מנהיג הדור, וההנהגה... איך הרב מישקובסקי כותב: שכשנפטר הרב שך הוסרה אדרתו וניתנה לרב שטיינמן, אין שום בעיה, או שזה לא אחרי שך, אחרי הרב אלישיב, שהרב אלישיב שלח אליו בכל תחום, בכל תחום בעולם שלח אליו. לא נכנס לשאלה... מבחינתי אין עם זה בעיה, אין עם זה בעיה, הרב שטיינמן אני אין לי שום בעיה להכריז בקולי קולות הרב שטיינמן הוא גדול הדור, אין לי בעיה עם זה, לי אישית אין שום בעיה, אני תלמיד של ר' שמואל.

אתה שואל מה יעשה בן אדם שהוא לא תלמיד של זה ולא של זה, איך הוא יכריע את השאלה הזאת, הוא באמת בבעיה קשה, יכול להיות שהוא יגיד אני לא יודע גדול הדור גמרנו. יכול להיות שהוא יגיד...

(אחד השומעים שואל): מותר לו לעשות אחרת? (הרב פטרוב): אתה שואל אותי שאלות הלכתיות? בוא נשאל שאלה כזאת, מה קורה אם יושב בן אדם... אתה שואל אותי מבחינתי איך אני רואה את זה? מה קורה אם יושב באמת אחד מפוסקי הדור, אחד מהפוסקים הכי חשובים, יש לו חידוש עצום להלכה, חידוש עצום להלכה, ומחדש חידוש עצום להלכה, חידוש עצום להלכה, כל הפוסקים לפניו לא חשבו ככה, והוא אומר לא, היום זה השתנה, והרבה מאוד פוסקים אחרים חולקים עליו, מה הוא צריך לעשות? יכול להיות שמותר לו, יכול להיות שזה נקרא... תוס' אומר בכמה מקומות שגדול הדור נקרא רבו, רבו מובהק, יש לזה הלכה... ומותר לו מותר ללכת אחרי רבו בין להקל בין להחמיר, אין לי שום בעיה. האם מותר... האם כולם חייבים ללכת אחרי החידוש של אותו פוסק? לא יודע, אני לא נכנס, אני לא בא להכריע פה... (שאלת אחד השומעים): זה זקן ממרא... (הרב פטרוב, בצחוק, ומצטרפים אליו עוד שומעים): זקן ממרא? לא ניכנס פה עכשיו לסוגיות האלה.

אני אומר עוד פעם, אני לא נכנס מה כל יחיד ויחיד צריך לפסוק להלכה, לא מעניין אותי, לא זה הסוגיא. (שאלת אחד השומעים): מה היה לפני ארבעים שנה שהיה פה קרע בין ירושלים לבני ברק. (הרב פטרוב): לא יודע מה עשו, נכון. (אחד השומעים): היה בחירות פנימיות לפני ארבעים שנה, הסטייפלער והרב שך אמרו לתמוך בלורנץ, ור' חצקל אברמסקי ור' חיים שמואלביץ אמרו לתמוך בפרוש, לא היה דבר כזה ????.

(שאלת השומעים): מה עם המפלגה. (הרב פטרוב): עכשיו אתם רוצים על המפלגה. ישבו אנשים ואמרו, ברוך השם יש עיתון, ישבו אנשים ואמרו ב"ה יש את הפלס, גמרנו, עכשיו איש על מקומו, איש תחת תאנתו תחת גפנו כל אחד ילך אחרי רבותיו, יש טרור אין טרור...

ואז לצערינו לדאבון ליבנו במידה מסוימת, ואני זוכר, ביום שהוקם הבחירות, שהוכרז על בחירות, אני הייתי שבור, שבור עד עמקי נשמתי, אוי ויי, מה עכשיו זה חסר לנו עכשיו? שזה יתבסס עוד שנה, הציבור ירגע והכל על מקומו יבוא בשלום. עכשיו בחירות זה יוצר בעיה. איפה זה יוצר בעיה?

אגב בפתח תקוה גם היה דבר נורא ואיום, בפתח תקוה היתה טרגדיה, כלל ישראל חווה טרגדיה.
יש יהודי מנהל חיידר בפתח תקוה, קוראים לו חיים אהרן סטנייצקי, היהודי הזה למד בישיבת מעלות התורה. והוא היה קשור למי שתמך בחיידר שלו היה פקטר, שהוא גיס של דן גרטלר העשיר, שהוא גם היה בהנהלה בעמותה שם.
היה אבן הפינה או חנוכת הבית באלול השנה, הזמינו את ר' שמואל.
והזהירו את סטנייצקי, הזהירו אותו, שחס ושלום שהם לא ייפגשו הרב שטיינמן ור' שמואל.
וסטנייצקי אמר לי: "אמרתי להם, אני לא אומר לר' שמואל דעות. אני אזמין אותו לאיזה שעה, מה שהוא יעשה זה לא באחריותי".
ור' שמואל הגיע, והיה בחנוכת הבית, דיבר (אני חושב) כמה מילים, ואחרי זה נסע. היה אצל תלמיד שלו בפתח תקוה.
והוא שמע שהרב שטיינמן מגיע, אז הוא חזר בחזרה.
ואז בכח ניסו להפריד אותם. לעיני כל הצופים. ניסו להפריד אותם כדי ש"חס ושלום" הם לא ייפגשו. עד שבא מישהו והזיז, והם נפגשו, והיה חיוכים, והיה...
אבל היה אסור לפרסם את התמונות האלה, היה אסור, על סטנייצקי נאסר לפרסם שום תמונה כזאת.
מערכת הפלס הצליחה למצוא איזשהו הורה שבגניבה הוא הצליח להנציח את הרגע ה"מביש" הזה שהם יושבים ביחד ומחייכים... והצליחו לשים את זה.
כעונש על זה פקטר נקרא אל הקודש פנימה, והובהר לו שהוא חייב להתפטר מהעמותה.
ופקטר התפטר מהעמותה בגלל שקרתה תקלה על ידו.
האם זה מהרב שטיינמן או לא? אני לא יודע.
קשה לי להאמין. אבל אני לא יודע.
****חסר מ30:55 עד 53:00
אגב, אני חושב, אני אגב חושב, שכמעט, כמעט רוב רובו של הציבור, חושב ברוב הדברים, שהדרך היא מיליטנטית, שצריכים להילחם בגיוס, זה רוב רובו של הציבור אוחז, רוב רובו של הציבור אוחז שצריכים להמשיך לחנך כמו שחינכו עד היום שכולם יושבים ולומדים, רוב רובו של הציבור חושב שלא צריך לפתח את המכללה החרדית, רוב רובו של הציבור. כמובן אין ספק שאף אחד לא חושב שאם מישהו יצא לעבוד שהוא נהיה פסול שהוא נהיה טרייף שהוא נהיה זה... אמרתי, לר' שמואל יש יותר תלמידים שיוצאים לעבוד.
אגב, עוד סיפור אחד מלפני שנים. יש יהודי בשם ישראל היין, ישראל היין בוגר ישיבת מעלות התורה. אדם יקר שעובד לפרנסתו בהייטק. הבוס שלו לפני שנים רצה לפתוח... ואני אומר עם שמות, רצה לפתוח כמו שיש מטריקס לנשים, רצה לפתוח עוד מפעל כזה לנשים, כדי לפתור את המצוקה של הפרנסה של הציבור החרדי.

הוא אמר אני רוצה להשקיע בזה מליונים, אבל כדי שאני ישקיע מליונים אני רוצה שגם ר' שמואל וגם הרב שטיינמן יסכימו עם זה. אמר ישראל היין, אין שום בעיה... (שאלת אחד השומעים): לפני כמה שנים? (הרב פטרוב): לפני שנים, לא יודע אם... שבע שנים, שנים. אמר ישראל היין אין שום בעיה, אני מכיר טוב את ר' שמואל אויערבאך, ואני חבר טוב של ישראל פרידמן, שהוא מקורב לרב שטיינמן, אין שום בעיה, אני עושה את זה.

אז הוא ניגש לישראל פרידמן ואמר לו: תעשה לי טובה תכניס את הבוס שלי לרב שטיינמן בשביל הדבר הזה. אמר לו ישראל פרידמן: על גופתי המתה כדי שנושא של פרנסה יתפוצץ לר' שמואל אויערבאך בפרצוף והוא יצטרך להגיד לאברכים לצאת לעבוד. עד כאן לשונו.

אז אומר לי הרב מישקובסקי: ישראל פרידמן הוא לא דובר בית הרב. אמרתי לו: נכון הוא לא דובר בית הרב, אבל הוא עורך את העיתון של בית הרב, היום הוא העורך של יתד נאמן.

אני לא חושב ש... מעטים מאוד בציבור שחושבים כך. אני גם לא יודע אם הרב שטיינמן אוחז ככה, לא יודע, אבל הוא רוצה שהעיתון יהיה ככה, לא יודע, אין לי... עוד פעם, אני לא נכנס לזה כי זה באמת גם לא מעניין, לא מעניין עם מי רוב הציבור אוחז, עם מי רוב הציבור, מה רוב הציבור, זה לא משנה.
מבחינתי דבר אחד, כמו שהוא (אחד השומעים) אומר יש מנהיג הדור, וההנהגה... איך הרב מישקובסקי כותב: שכשנפטר הרב שך הוסרה אדרתו וניתנה לרב שטיינמן, אין שום בעיה, או שזה לא אחרי שך, אחרי הרב אלישיב, שהרב אלישיב שלח אליו בכל תחום, בכל תחום בעולם שלח אליו. לא נכנס לשאלה... מבחינתי אין עם זה בעיה, אין עם זה בעיה, הרב שטיינמן אני אין לי שום בעיה להכריז בקולי קולות הרב שטיינמן הוא גדול הדור, אין לי בעיה עם זה, לי אישית אין שום בעיה, אני תלמיד של ר' שמואל.

אתה שואל מה יעשה בן אדם שהוא לא תלמיד של זה ולא של זה, איך הוא יכריע את השאלה הזאת, הוא באמת בבעיה קשה, יכול להיות שהוא יגיד אני לא יודע גדול הדור גמרנו. יכול להיות שהוא יגיד...

(אחד השומעים שואל): מותר לו לעשות אחרת? (הרב פטרוב): אתה שואל אותי שאלות הלכתיות? בוא נשאל שאלה כזאת, מה קורה אם יושב בן אדם... אתה שואל אותי מבחינתי איך אני רואה את זה? מה קורה אם יושב באמת אחד מפוסקי הדור, אחד מהפוסקים הכי חשובים, יש לו חידוש עצום להלכה, חידוש עצום להלכה, ומחדש חידוש עצום להלכה, חידוש עצום להלכה, כל הפוסקים לפניו לא חשבו ככה, והוא אומר לא, היום זה השתנה, והרבה מאוד פוסקים אחרים חולקים עליו, מה הוא צריך לעשות? יכול להיות שמותר לו, יכול להיות שזה נקרא... תוס' אומר בכמה מקומות שגדול הדור נקרא רבו, רבו מובהק, יש לזה הלכה... ומותר לו מותר ללכת אחרי רבו בין להקל בין להחמיר, אין לי שום בעיה. האם מותר... האם כולם חייבים ללכת אחרי החידוש של אותו פוסק? לא יודע, אני לא נכנס, אני לא בא להכריע פה... (שאלת אחד השומעים): זה זקן ממרא... (הרב פטרוב, בצחוק, ומצטרפים אליו עוד שומעים): זקן ממרא? לא ניכנס פה עכשיו לסוגיות האלה.

אני אומר עוד פעם, אני לא נכנס מה כל יחיד ויחיד צריך לפסוק להלכה, לא מעניין אותי, לא זה הסוגיא. (שאלת אחד השומעים): מה היה לפני ארבעים שנה שהיה פה קרע בין ירושלים לבני ברק. (הרב פטרוב): לא יודע מה עשו, נכון. (אחד השומעים): היה בחירות פנימיות לפני ארבעים שנה, הסטייפלער והרב שך אמרו לתמוך בלורנץ, ור' חצקל אברמסקי ור' חיים שמואלביץ אמרו לתמוך בפרוש, לא היה דבר כזה ????.

(שאלת השומעים): מה עם המפלגה. (הרב פטרוב): עכשיו אתם רוצים על המפלגה. ישבו אנשים ואמרו, ברוך השם יש עיתון, ישבו אנשים ואמרו ב"ה יש את הפלס, גמרנו, עכשיו איש על מקומו, איש תחת תאנתו תחת גפנו כל אחד ילך אחרי רבותיו, יש טרור אין טרור...

ואז לצערינו לדאבון ליבנו במידה מסוימת, ואני זוכר, ביום שהוקם הבחירות, שהוכרז על בחירות, אני הייתי שבור, שבור עד עמקי נשמתי, אוי ויי, מה עכשיו זה חסר לנו עכשיו? שזה יתבסס עוד שנה, הציבור ירגע והכל על מקומו יבוא בשלום. עכשיו בחירות זה יוצר בעיה. איפה זה יוצר בעיה?

קודם כל זה יוצר בעיה יש החלטות שכן צריכים לקחת. ישבו ו... גם תפסו בן אדם, נניח את כרמל, שזה היה מינוי של הרב אלישיב, ישבו... בן אדם שהרב אלישיב מינה אותו בצורה חד משמעית, הוא רצה שיהיה אדם רציני, האדם הזה... והוא פשע, יש לו חטא, חטא קדמוני, הוא פרסם בעיתון הפלס, כרמל, יש לו חטא קדמוני שהוא פרסם בעיתון הפלס. (שאלת אחד השומעים): אומרים שהוא פשע לפני כן. (הרב פטרוב):לא לא. (שאלת אחד השומעים): גם בפעם הקודמת הרב שטיינמן התנגד. (הרב פטרוב): פעם הקודמת, הוא רצה מישהו, אין בעיה, יש חילוקי דעות זה דבר לגיטימי. אבל הוא חטא חטא... (שאלת אחד השומעים): הרי אמרו שר' חיים קנייבסקי אמר לא ללכת להיכלי מלכות, כל הסיפורים האלה היו קודם. (הרב פטרוב ועוד שומעים): לא, זה בגלל הפלס, בגלל הפלס, בגלל הפלס, בגלל שהוא חטא חטא קדמוני שהוא פרסם בהפלס.
אומרים, אומר לי יהושע פולק ש... (אחד השומעים קוטע את דבריו): בציבור זה מצטייר שמי ש... זה כהתרסה ברב שטיינמן. (הרב פטרוב): כן, כלומר שמי שהולך עם רבותיו התרסה. (השואל): מה רבותיו, הוא תלמיד של ר' שמואל? (הרב פטרוב): כן, כן, הוא תלמיד של הרב קרלנשטיין, ושנים הוא שואל כל דבר את ר' שמואל, והרב קרלנשטיין, והרב אלישיב, נכון, נכון, אז מי שהולך אחרי רבותיו אז הוא פושע, אז צריך לזרוק אותו, בסדר.
(אחד השומעים שואל): בסדר שילך אחרי רבותיו, אנחנו אבל צריכים מועמדים במפלגה מי ששומע לגדול הדור. (הרב פטרוב): אין שום בעיה, אין שום בעיה, אבל איך אומרים אנשים, אם מי שמפרסם בהפלס אין לו זכות קיום במפלגה אז יש פה בעיה, אז זאת אומרת שגם כל מי ששייך להפלס גם אסור לו להביע דעה. אבל זה משהו אחד.

ישבו אנשים ומה ביקשו? ביקשו דבר אחד, שדגל התורה כיון שדגל התורה מאוחדת, דגל התורה אמורה לייצג את כל הציבורים, יש פה אחד מהאנשים הדומיננטים בדגל התורה שנים, שקוראים לו הרב אויערבאך, שהוא פתח עיתון, מבקשים שתעמולת בחירות... תחשבו שברגע שתהיה תעמולת בחירות מטעם דגל התורה גם בהפלס ושקטה הארץ, כי אז זה איזה שהוא הכרזה שזה דבר לגיטימי, שתיהם זה דברים לגיטימיים, שתיהם זה... וגמרנו, יהיה שקט. באו אנשים... דגל התורה רוצה לעשות את זה, חברי הכנסת רוצים עד עמקי נשמתם לעשות את הדבר הזה.

ישבו ביום הגשת הרשימות, יום הגשת הרשימות, פנו לרב שטיינמן, אמרו לרב שטיינמן, הרב מרקוביץ, הרב מרקוביץ ישב עם שליח שלו לרב שטיינמן, אמר לו: לא רוצים להגיש רשימה, לא רוצים להגיש רשימה, רק יש פה בעיה, כרמל מייצג את המאבק... שמתם מישהו אחר מקום שלישי, שמתם, המקום השלישי כמעט לא ריאלי, אין כמעט סיכוי שיהיה שביעי, אנחנו מבקשים דבר אחד, כדי לסמל סמל, משהו של שלום, משהו שיש ציבור לגיטימי, שימו אותו מקום שמיני, את כרמל. הרב שטיינמן אמר: בסדר. וככה העבירו מסר, הרב שטיינמן אמר בסדר. ישב אורי מקלב עם כרמל החתים אותו כבר על כל הטפסים.

אחרי זה דיברו... היה עוד דבר שני, רצו שבענין הגיוס כיון שזה ברור שיהיה... לא ברור... כיון שסבורים שמא יהיה איזה שהוא מחלוקת ושמא יהיה אי הבנות, מבקשים שיהיה דבר ברור, שיקימו איזה שהוא ועד תלמידי חכמים, של שתי הרבנים הגדולים, שישבו ידברו ביניהם ויתאמו עמדות, יתאמו עמדות. מה יחליטו בסופו של דבר? לא יודע, אבל דבר ראשון שיתאמו עמדות, שלא יעשו דברים חד צדדיים. אומר הרב שטיינמן: בסדר. דבר שלישי ביקשו...
(אחד השומעים שואל): מי סיכם מי ישב אצל הרב שטיינמן. (הרב פטרוב): אני לא יודע מי היה השליח, זה אני לא יודע, לא רצו לומר לי, הרב מרקוביץ לא רצה לומר לי מי היה השליח, ר' שמואל מרקוביץ. יכול להיות שזה לא בסדר שאני אומר את זה, כי הוא כן רצה שזה... אני חושב שהערוץ הזה נגמר אז לא איכפת לי לספר את זה.

הדבר השלישי שהוא אמר, לצורך הענין, שיהיה תעמולת בחירות בשתי העיתונים. חזרו בשם הרב שטיינמן אמרו: זה לא. חזרו ואמרו לו: בסדר, בוא, הדבר מה שנוגע לעכשיו ביום הגשת הרשימות זה אך ורק המקום השמיני, את שאר הדברים אפשר לדבר אחר כך. בואו תשימו את כרמל מקום השמיני שהרב שטיינמן אמר כבר בסדר. חזרו ואמרו: לא.

אני התקשרתי למאיר פרוש, אמרתי למאיר פרוש: תראה, לא רוצים להגיש רשימה, תעשה טובה, תשים לא מטעם דגל התורה, מטעם יהדות התורה, תשים את כרמל מקום שמיני, זה הרי לא רלוונטי, זה אך ורק סימלי שהבן אדם הזה לא פסול חיתון, שהבן אדם בן אדם שיש לו רב, הוא עשה מה שעשה, העפתם אותו מהמקום הריאלי, שמתם אותו במקום השמיני. מאיר פרוש אומר לי: לי אין בעיה, אני ידבר שמה. חזר אלי אחרי חצי שעה, אמר: יש התנגדות מוחלטת.

עכשיו, האם הדבר הזה צריך להוביל... אז נכון, זורקים אותך מדגל התורה, לא נותנים לך זכות להביע דעה, לא נותנים לך זכות... מה זה לך - לא נותנים לרב שלך להביע דעה, לרב שלך שמבחינתך הוא אדם גדול, אדם לגיטימי, אדם זה... לא נותנים לו להביע דעה, לא נותנים לו אפשרות, מבטיחים לו...

אגב, הסיפור של מועצת גדולי התורה, מה זה הסיפור של מועצת גדולי התורה. איך זה התחיל. ר' שמואל אמר שבנושא הגיוס צריך שיהיה תיאום יחד עם ר' חיים והרב שטיינמן. ר' שמואל קרא לאבי רובינשטיין, למזכיר המועצג"ת, אמר לו: תלך לר' חיים ולרב שטיינמן, תתאם איתם, אני רוצה שזה יהיה מתואם הנושא של הגיוס. הוא הלך לר' חיים, ר' חיים שלח אותו לרב שטיינמן, הרב שטיינמן אמר שצריך לכנס את המועצג"ת בשביל זה. ואז הוא חזר לר' שמואל שחושבים למנות ואמר לו עוד כמה שמות. ר' שמואל אמר: בסדר אין שום בעיה, אפשר לדבר על זה.

ביום הכינוס של המועצת גדולי התורה התקשר אלי אבי רובינשטיין בבוקר, אומר לי: זה נראה שלא יתקיים, יש בעיות, יש א...
בשעה שלוש הוא מתקשר אלי: זה מתקיים, אבל רוצים להוסיף למועצת גדולי התורה... כביכול המשך של הרב אלישיב אז הרב זילברשטיין, כן... מי שמבין את ה... כן... וכיון שמינו את ר' ברוך מרדכי אזרחי לחבר מועצג"ת, זה יהיה שפיכות דמים אם לא ימנו את ר' בערל פוברסקי, כך אומר לי... התקשר אלי אבי רובינשטיין.

העברתי לו בשם ר' שמואל שר' שמואל אומר: בסדר, מקובל עלי, אבל אם מרחיבים את המועצג"ת כל כך אז הוא חושב שזה יהיה קצת... או הרבה... לא יפה, אם לא שמים את הרב פילץ, ראש ישיבת תפרח, אדם שיש לו ציבור מאוד גדול ורחב מאחוריו, ואת הרב קרלנשטיין, מזקני ראשי הישיבה שהרב אלישיב כבר דיברו איתו כן למנות. והוא חושב שאם שמים מטעם... בפוניבז' כידוע יש מחלוקת מאוד גדולה, ואם שמים בצד אחד של פוניבז' את ר' גרשון ואת ר' בערל, הוא חושב שכמו ששמו בחברון, למרות שהוא הרבה יותר צעיר, כיון שהוא מייצג את חברון שמו את ר' דוד כהן, אז הוא חושב שגם את הרב מרקוביץ ישימו.

חזר אלי אבי רובינשטיין, אמר לי: שהרב שטיינמן אמר, שהפעם זה מאוחר מידי, אבל בפעם הבאה ישימו את זה. היה מאז פעם הבאה... כשהוא התקשר אלי עכשיו לקרוא לר' שמואל, להזמין את ר' שמואל למועצג"ת, אמרתי לו: מה קורה עם מה שהובטח? אז הוא אומר: הרב שטיינמן לא אמר דבר כזה. אמרתי לו: תראה, אני לא יודע מה הרב שטיינמן אמר מה לא אמר, אני יודע מה אמרת לי בשם הרב שטיינמן. הוא אמר: לא יכול להיות ו... אמרתי לו: בסדר, לא הבטחת, ר' שמואל עכשיו מבקש את זה. (והוא ענה): לא יודע, זה לא בשליחות שלי, אני לא יודע... וזה לא התקיים. בסדר, זה הערה בפני עצמה.

עכשיו, יש פה שאלה באמת חמורה לגבי מפלגה. נכון, לא נותנים לכם זכות להביע דעה, עושים דברים חד צדדיים, לא דנים איתכם אפילו, לא דנים איתכם על השאלה האם כרמל ראוי להיות או לא ראוי להיות, מה מי כן, מי כן אתה רוצים, מה... שום דבר בתיאום, באים הנחתה... עם חותמת של מועצת גדולי התורה, שיושב ר' דוב יפה אחר כך ואומר: מה העיפו את כרמל? אה, חשבתי ששמו שלישי... לא הבנתי ש... בסדר, לא משנה, זה לא... זה זכותם לעשות את זה.

אבל יושבים אנשים ואומרים, אין לנו זכות דעה. האם לכן לא להצביע? יש בזה שאלה חמורה, שאלה חמורה. אבל כדי... דבר ראשון כדי שיהיה אפשרות אם תהיה החלטה כזאת, ואם תהיה כזו החלטה זה החלטה קשה מאוד, זה החלטה גורלית מאוד, אבל בשביל שיהיה אופציה כזאת, רשמו מפלגה. רשמו מפלגה, רשמו את זה מבחינה טכנית ברשם המפלגות. נקודה.

האם ירוצו על זה? כלומר, קודם כל זה צריך להיות דבר ברור, שאף אחד לא יצביע "נצח" או מה שזה נקרא, בלי הוראה מפורשת מפי רבותיו. כלומר בוא נגיד ככה, אני לא יצביע שום דבר בלי שאני ישמע את זה בפה מלא מר' שמואל, ואני לא מצפה שמישהו יצביע נצח בגלל שאני אמרתי שר' שמואל אומר, זה לא יעלה על הדעת כזה דבר, כזו החלטה זה החלטה גורלית, זה החלטה של דיני נפשות...

זה החלטה שגם אגב דבר ברור, ברגע שקמים נצח והקבוצה של ה"פרומערס" מה שנקרא, אלה שהולכים עם הקו המיליטנטי הולכים לכיוון אחד, חוץ מהשאלה האם יש להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה, והאם זה הפסד קולות, והאם זה זה... מחליטים פה החלטה גורלית של לעשות פה מלחמה, כי זה כן מלחמה, ועוד החלטה, שנפרדים מהקבוצה הכללית פירוד גמור, וזה גם... יש לזה השלכות גם על הקבוצה הישנה, הקבוצה הישנה תלך ותתדרדר, כי אם מפרידים את הקבוצות האלה מהקבוצות האלה זה עלול לגרום דרדור.
זה אומר שבסמינרים שלהם אחרי זה יהיה בגרויות, ויהיה... מה שכבר עכשיו יש סימנים שלהם, זאת אומרת שיהיה בי איי ואם איי ושש שנים ושבע שנים ושמונה שנים לימודים, כל ה... כל הדברים האלה. זו החלטה גורלית.
אני לא יודע מדבר כזה שר' שמואל החליט שצריך ללכת למפלגה, לא שמעתי על דבר כזה וברור לי שלא היתה כזו החלטה.

האם תהיה כזו החלטה בעתיד? ההגיון שלי קצת א... אני... לא שאני צריך להביע דעה, לא נראה לי, לא נראה לי שזה שווה, יהיו אנשים יש אנשים ש... אני שומע דעות של אנשים גם של תלמידי חכמים חשובים שאמרו כן! צריך לעשות בירור, צריך לעשות בירור מי רוצה שהבת שלו תלמד אם איי ובי איי, ומי רוצה שיהיה בגרויות בסמינרים, ומי רוצה שהחינוך יהיה כזה ומי רוצה... צריך לעשות את זה, זה עכשיו העידן של הבירור וצריך באמת להיפרד. יש כאלה אנשים שאומרים כך. אני לא חושב שזה צריך להיות הכיוון, אבל זה לא רלוונטי מה שאני חושב.

אם תהיה החלטה כזו של ר' שמואל זה החלטה מחודשת, והחלטה שצריכה לבוא עם שיקול הדעת, עם שבעה נקיים וארבעים יום וארבעים לילה של צומות. לא יודע אם תהיה כזו החלטה. מה שעשו עד עכשיו... (אחד השומעים אומר): אז זה יגיע אחרי הבחירות. (צחוק). הרב פטרוב: נכון... לא, יכול להיות שזה התחיל, כן...

מה שעשו עכשיו זה מבחינה טכנית רשמו שתהיה אופציה לעשות כזה דבר. (אחד השומעים שואל): ומי הכריע את זה? (שומע אחר אומר): מה, את האפשרות הטכנית? הרב פטרוב: שאלה טובה, שאלה טובה, השאלה היא קודם כל האם באמת צריך שמישהו יאמר דבר כזה, כשאני רושם מפלגה לאופציה האם כן או לא, יכול להיות שצריך. (אחד השומעים):????. הרב פטרוב: יכול להיות יכול להיות. היה מי שאמר... אני לא רוצה... בגלל שכל מילה שאני יאמר יש לזה איזה שהוא משמעות שכן הכיוון הוא כזה (או ש)לא הכיוון הוא כזה, אז בוא ניקח את זה שזה מה שנעשה.

אם... התקשר אלי ביום... ביום... שעה לפני... לא שעה, רבע שעה, רבע שעה לפני הגשת הרשימות התקשר אלי ר' משה דוד לפקוביץ, הבן של ר' מיכל יהודה, התקשר אלי בשביל משהו אחר, והוא אומר לי: מה יהיה, מגישים רשימה, וזה... מחלוקת... ואז הוא אומר לי: אם זה בשביל משא ומתן אז הוא מבין, אבל בשביל עד הסוף אז לא. אז שאלתי אותו: רגע הרב, מה הכוונה בשביל משא ומתן, מה צריך לעשות. אז הוא אומר: להגיש. אז אמרתי: רגע אני רוצה להבין, עכשיו צריך להגיש? אז הוא אומר לי: כן. אז אמרתי לו, בסדר אז בוא... אז שיגישו, אחרי זה נראה מה יהיה אחרי זה, לא צריך להקדים את המאוחר תמיד.

אבל זה באמת א... אין ספק שאנחנו עומדים פה בפני הכרעות קשות ובפני זה... אבל שזה יהיה נושא של מריבות זה נושא ש... הוא אומר (אחד השומעים אמר קודם) שזה נאיביות מצידי, אני לא מבין למה זה צריך להיות מריבה, שיש חילוקי דעות זה דבר לגיטימי, דבר ברור בכלל ישראל, שמי שאין לו רב שילך אחרי גדול הדור אין שום תלונה, אין שום תלונה, אלא אם כן הוא רוצה שאני ישכנע אותו השקפתית למה זה צודק למה זה... בסדר, זה לא... זה לא נושא בשביל רבים, הדבר היחיד הנושא בשביל רבים זה שמותר לכל רב בישראל, תלמיד חכם מספיק גדול, מותר לו לפתוח מפלגה.

(אחד השומעים אומר): בתשמ"ט במחלוקת המפורסמת של דגל התורה ואגודת ישראל היו גדולים שאחזו לא כמו הרב שך. (הרב פטרוב): כן. (השואל הנ"ל ממשיך): וקברו אותם, מי שהעיז ללכת לא כמו הרב שך נקבר. (הרב פטרוב): ר' שלמה זלמן לא כ"כ נקבר. (השואל הנ"ל): הוא לא אמר נגד. (הרב פטרוב): בסדר, נכון. (השואל הנ"ל): אבל מי שאמר משהו אחר... (הרב פטרוב): כן, נכון. (השואל הנ"ל): למה, כי יש גדול הדור ואסור להרהר אחריו.

(הרב פטרוב): היו כאלה, היו כאלה מצבים שהיו... נכון היו כאלה מנהיגים שהיו בלתי מעורערים, הרב שך היה היחיד כזה. (שואל נכנס לתוך דבריו) ר' דוב לנדו ??. (הרב פטרוב ממשיך): היחיד שהיה בלתי מעורער... (השואל): היו כל מיני, ר' חיים גריינמן... (הרב פטרוב ממשיך): היחיד שהיה בלתי מעורער היה הרב שך. הוא היה היחיד, לא לפניו ולא לאחריו היה דבר כזה. (השואל): אולי את זה לציבור קשה לתפוס אחרי שהם התרגלו מהתקופה של הרב שך. (הרב פטרוב): נכון, אנשים שהתרגלו, נכון, אנשים שהתרגלו.... (השואל נכנס לתוך דבריו): אנשים שהתרגלו לרב אלישיב ראו שזה הפיסגה אין מישהו אחר עכשיו עברו לרב שטיינמן. (אחד השומעים אומר): ???? הרב אלישיב היה על מעמד גדול הדור. (שומע אחר אומר): לפני ארבעים שנה זה לא היה, זה לא היה, היה מועצת. (אחד השומעים אומר): אפילו לא הרב שך, היה הרב שך והסטייפלער בבני ברק והיה ר' חצקל אברמסקי ור' חיים שמואלביץ בירושלים, והיה בחירות פנימיות והלכו פשקווילים מפה לשם, ועכשיו כבר רגילים... (שומע אחר אומר): נכון, ר' שלמה זלמן גם חתם אז, ר' שלמה זלמן גם חתם, נגד הרב שך נגד הסטייפלער, אלה בחרו במנחם פרוש אלה בחרו בלורנץ, והעולם המשיך להתקיים לא היה שום...

הרב פטרוב: כן, אח"כ הרב שך... (אחד השומעים נכנס לתוך דבריו): הענין הזה של זקני הדור.... אח"כ הרב שך ???? זקני הדור, זה לא היה לפני זה. (הרב פטרוב): אני לא נכנס לשאלה איפה זקני הדור נמצאים, איפה מה נמצאים, מה כל אחד אוחז, מה כל אחד זה... זה נושא זה סוגיא יותר קשה, יש פה סוגיא שאני לא חושב שראוי כל כך לדבר עליה, יש פה סוגיא של טרור גם נגד ראשי ישיבה, איומים ברורים של הפסקת כספים למוסדות, חד משמעי.

(אחד השומעים אומר): טוב, בעולם החרדי תמיד היה טרור בכל ה?. (שומע אחר עונה לו): אבל אי אפשר ללכת אחרי רוב כשכל... (הרב פטרוב): כשאתה מדבר שעומד ראש ישיבה... (אחד השומעים נכנס לדבריו): הצעירים מסתכלים עומד גדול הדור עם כל זקני הדור ויש כאן ממול ???, איך הצעירים רואים את זה. (הרב פטרוב): עומד ראש ישיבה, עומד ראש ישיבה, ואומר לאברכים שבאים לדבר איתו, תראו... ראש ישיבה חשוב, הוא אומר להם, תראו רבותי, הייתי באמריקה עכשיו, וזה לא פשוט בכסף עכשיו, התקשרו אלי מאמריקה ואמרו לי שאם... שאם אני ילך לסוכה של ר' שמואל לשמחת בית השואבה שמה יפסיקו לי תקציבים מהישיבה. זה איפה שהגענו.

(אחד השומעים אומר): בזמן הרב שך היה ככה. (הרב פטרוב): יכול להיות... (אחד השומעים נכנס לדבריו): אבל אי אפשר לקבוע רוב... (אחד השומעים נכנס לדבריו): הבעיה שלר' שמואל אין גבירים. (הרב פטרוב): אני לא נכנס, כן יש... (אחד השומעים): נו אז תעשו משהו. (הרב פטרוב): נכון, בסדר.

(אחד השומעים שואל): איך היו יכולים לעשות שילוב של שני הרבנים אם אתה אומר שזה שתי גישות. (אחד השומעים נכנס לדבריו): מה שייך מעיקרא, על מה אתם ????. (אחד השומעים נכנס לדבריו): מבחינת ההיסטוריה, מה שאתה מספר, אין לזה קיום אם ככה למאבק הזה. (הרב פטרוב): מה אתה מתכוין אין לזה קיום. (אחד השומעים): שגם למאבק הזה איך שאתם מציגים עכשיו, בסוף לא יהיה לו קיום. (הרב פטרוב): מה אתה מתכוין? (שומע אחר): בגלל שאין כסף? (שומע אחר): מה פירוש לא יהיה לזה קיום? הרבה כסף היה אצל החילונים זה לא... (אחד השומעים): אם הנושא...

(הרב פטרוב): מה אתה מתכוין לא יהיה לזה קיום? אני לדעתי אין לזה קיום כי אין לזה בשר, כי כמעט ואין אנשים, לדעתי, כמעט ואין ראשי ישיבות שחושבים שצריך... אבל... עוד פעם זה לא הסוגיא.

(אחד השומעים): מה שאתם משיגים על בי איי, או אם איי, כמה אנשים יש שילחמו על כזה דבר? (הרב פטרוב): נכון, נכון. (אחד השומעים): כמה שאנשים חושבים, הם מבינים בזה? הם יודעים מה רע בזה? כמה יש כאלה? (הרב פטרוב): נכון נכון נכון, לא רק על אם איי ובי איי, כמה אנשים יש שילחמו על עיקרי הדת. (אחד השומעים): נכון.

(הרב פטרוב): נכון, אין הרבה אנשים, בשביל להילחם על דבר כזה צריך באמת מסירות נפש, צריך להיות אדם משוגע, צריך להיות הרב שך, צריך להיות הבן אדם שהיה שנאוי על כל הבריות, לא שכחנו את התקופה הזאת, אנחנו זוכרים את הסוף של התקופה של הרב שך, שהרב שך היה נערץ על כל החוגים, אבל הרב שך רוב השנים היה האדם הכי... לא הכי, אבל אדם נבזה גם בציבור החרדי, כי הוא אדם שנלחם נגד כל דבר שזז. זה לא דבר פשוט. הרבה יותר קל להיות א... (ולומר) בסדר הכל יהיה טוב, ברוך ה', הקב"ה, כי לא תשכח מפי זרעו, זה בסדר הקב"ה מנהל את העולם יש לנו הבטחה ו... הכל זה מאוד א... מעטים האנשים שמוכנים לדפוק על השולחן ולומר אידישקייט.

כמה אנשים לא מוכנים לקחת כסף מקרן ידי... כמה אנשים היום לוקחים כסף מחב"ד? כי חב"ד נהיה היום כשר. (אחד השומעים): חב"ד באמת איבד את כל ה... את כל מה ש... אין סיבה היום לצאת נגד חב"ד. (הרב פטרוב): יכול להיות, יכול להיות, יכול להיות. (אחד השומעים): גם הרב שך לא היה יוצא היום נגד חב"ד, עכשיו בא ר' שמואל... (הרב פטרוב): יכול להיות, יכול להיות. (שומע אחר): בסדר אבל באמת זה שאלה.

(הרב פטרוב): יכול להיות, יכול להיות, גם זה היסטוריה... גם זה איזה שהוא... עשו איזה שהוא הכשר, בהתחלה דיברו... באו לרב שטיינמן ואמרו לו שמחלקים מכולל חב"ד, אז הוא... אז באו אמרו לא, זה לא כולל חב"ד, זה לא כולל חב"ד, זה איזה נדיב מסוים שתרם כסף לדבר הזה, והוא היתנה שזה יעבור דרך כולל חב"ד. בסדר. שנה אחרי זה כבר אחרים למדו וקיבלו ישר מכולל חב"ד. ובכל האתרים בחב"ד היום חב"ד מפרסמים, נגמר המלחמה של הליטאים בחב"ד, מתברר שזה היה קומץ בודדים של אנשים שנלחמו בזה, וברוך השם הרב שך נפטר ועכשיו עידן חדש.

וביום המהפיכה על יתד נאמן כל האתרים וכל הקווי רדיו וכל הזה... הכריזו הכרזה אחת, תם עידן הרב שך. האם זה נכון או לא נכון אני לא יודע. האם זה אולי צודק? בסדר, אני לא זה שאני מביע דעה, אבל יש אנשים..

אז קם... יש רב אחד, לא רב אחד, אבל רב אחד שיוצא בצורה חזקה ואומר, אני ממשיך... אני אוחז ככה, קיבלתי ככה מרבותי, ככה אני מבין וככה אני חושב, אני לא חושב שהשתנה פה משהו, אני ממשיך את הדרך הזאת, נכון הרב שך נלחם על אם איי ובי איי, ונלחם על זה ונלחם על זה ונלחם נגד חב"ד ונלחם של יכנסו... אני ממשיך את הדרך הזו. וקם בן אדם גדול הדור אומר לא, היום לא, היום לא...

(אחד השומעים): אם היום רוצים לארגן פגישה בין ר' שמואל לבין הרב שטיינמן אז הפגישה תסוב על הנושאים שדיברו פה? (הרב פטרוב): אני לא חושב... אני לא חושב... אני לא חושב, כי הרב שטיינמן אגב, אני לא חושב שהוא אדם שנאבק על הדברים האלה, הסמכות הכח היה לרב שטיינמן את הכח הזה שנים, והוא לא נאבק על הדברים האלה.

(שאלה): איזה דברים? (הרב פטרוב): על כל מיני דברים... גם דברים שהוא חושב שזה לא סוף העולם, לא סוף העולם, אבל זה לא איזה דבר שהוא חושב שצריך להיאבק שדוקא יהיה, הוא לא חושב שדוקא צריך שיהיה שירות אזרחי, אפילו הנחל שבשעתו הוא כן פתח אחרי זה הוא אמר לא, אני לא, לא... לא אמרתי שכן ולא אמרתי שלא.

על שירות לאומי שלפני כמה שנים נפתח בלאגן על שירות לאומי נגד שבנות שירות מתחילות להיכנס בתוך המוסדות החרדיים, אז החתימו את כולם, והרב שטיינמן לא כ"כ רצה לחתום, אחרי זה כן חתם.

עכשיו גם כן במאבק על האינטרנט, הרב וואזנר ור' חיים כתבו יהרג ואל יעבור, אפילו אינטרנט חסום לא יכנס לבית יהודי, אז התגובה של הרב שטיינמן היה: אז איפה, ברפת זה יכנס? והוא צודק, אני מבין אותו, יש בעיות פרנסה, מה, להתעלם לעצום את העיניים שלא צריך אינטרנט היום? כולם צריכים אינטרנט, כולם צריכים את זה, הרב שטיינמן אדם פרקטי, אדם מנהיג, הוא אומר צריכים אינטרנט, בסדר, אז יש אינטרנט, צריכים לחסום אותו, צריכים למצוא פתרונות. יושבים בכנס נשים המסקנא מכל הכנס נשים הזאת מה היה? הדינים העולים בסוף מה היה, איך חוסמים את האינטרנט. לא שאסור אינטרנט, איך חוסמים את האינטרנט.

וזה גישה, זה גישה, אולי גישה צודקת, אבל מותר גם לכמה אנשים לומר, נכון אנחנו מבינים בעולם הרחב אי אפשר בלי אינטרנט, זה כן צריך להיכנס לבית יהודי, אסור לכתוב כל כך חריף, אבל אנחנו מהמטורפים, אנחנו מהמיושנים, אנחנו רוצים להיות מאה שערים, אנחנו רוצים קצת עדיין... נכון אנחנו מבינים שהילדים שלנו כבר יתקדמו קדימה ואצלם כבר כן יהיה אינטרנט ו... אבל בואו דור אחד נעצור את זה, יש כאלה אנשים אומרים אנחנו כן רוצים... יכול להיות שנצליח יכול להיות שלא נצליח, יש כאלה אנשים...

נכון, עכשיו אתה שואל האם הרב שטיינמן ייאבק על הדברים האלה? לא יודע, אבל לא זה הסוגיא, ואני חושב שזה לא מכבודו ולא מכבוד אף אחד ולא מהעיסוק שלנו, אנחנו לא צריכים לנחש מה יהיה בין גדולי ישראל מה הם יגידו ומה...