ממצא זה הינו חלק ממחקר חדש אותו גיבשו מדענים מאוניברסיטת פלורידה שבארצות הברית, ושעומד להתפרסם בקרוב. התגלית שהיוותה פריצת דרך הינה הוכחת החוקרים לפיה קרפדות ממין זכר מסוגלות לשנות את מינן כשהן חיות על קרקע מעובדת.

על פי המחקר, ייתכן וכאן מצויה התשובה לשאלה מדוע בעל חיים אמפיבי, שחי בים וביבשה לסירוגין, נכחד בקצב מהיר יותר מכל חיה אחרת בעולם מאז תקופת הדינוזאורים.

מפתחות גם אשכים וגם שחלות
בגיליון הקרוב של כתב העת פרספקטיבה של בריאות סביבתית ידווח כי 40% מתוך הקרפדות ממין זכר שחיות באיזורים בהם ישנה קרקע מעובדת, הפכו לקרפדות ממין נקבה. מדובר בממצא אשר מסביר את שאלת היכחדותן של הקרפדות, שנובעת מקשיים בהתרבות. הקרפדות הנבדקות פיתחו גם אשכים וגם שחלות, וקיבלו גווני צבע ומבנה גוף המאפיינים קרפדות נקביות.

עוד דווח כי 20% מקרב הקרפדות שנבדקו פיתחו מאפיינים

נקביים שבאו לידי ביטוי מבחינה חיצונית בלבד. את הגורמים לשינוי ההורמונלי תולים החוקרים בכימיקלים מסוגים שונים אשר פזורים בקרקע בפלורידה וחודרים לגופם של הקרפדות לאורך תקופת חייהן.

מחקר זה מצטרף למחקר דומה שנערך בקנדה ומצא גם הוא קשר בין סוג הקרקע עליה חיות הקרפדות הקנדיות לבין שינויים מיניים שהן עוברות. עם זאת, לא הצליחו החוקרים הקנדיים לאפיין את הסיבה לכך.