החוקרים מציינים כי הצטמקות כיפת הקרח היא מחזורית; ההפשרה מתחילה באמצע יוני ומגיעה לשיאה באמצע ספטמבר. בשלב זה, מתחיל שטח הקרח לשוב ולהתרחב עד לשיא גודלו באמצע חודש מרס. אך החוקרים סבורים שהתחממות כדור הארץ גורמת למחזוריות הטבעית הזו להגיע לשיאים באופן מהיר יותר.

המדידות באוגוסט הראו כי היקפה של כיפת הקרח הוא 5.26 מיליון קמ"ר, זאת לעומת 5.32 מיליון קמ"ר שנמדדו בספטמבר 2005. החוקרים אומרים כי הפשרת הקרח כה רבה ומהירה שהיא עלולה להגיע לשיא שנמדד בשנה שעברה, 4.25 מיליון קמ"ר - היקף הקרח הקטן ביותר שנמדד אי פעם. אז, היקף כיפת הקרח בקוטב הצפוני היה קטן ב-40 אחוז מהממוצע שנמדד בין השנים 1979 ל-2000, שעומד על 7.23 מיליון קמ"ר.

החשש של החוקרים הוא שאם תימשך תופעת התחממות כדור הארץ במלוא עוצמתה, ייתכן שבקרוב יהיה הקיץ בקוטב הצפוני נטול קרח לחלוטין - בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית. לדברי החוקר מארק סרז, הקוטב הצפוני מכוסה כעת בשכבת קרח דקה מאוד המכונה "קרח של השנה הראשונה", ושכבה זו נוטה להפשיר בקיץ. לדבריו, אם יתרחש מה שהוא רואה כ"אסון", ספינות יוכלו להפליג בים חופשי מקרח בין אלסקה לקוטב הצפוני.

סרז סבור שהמגמה הנוכחית מצביעה על אפשרות שכל החוג הצפוני יהיה נקי מקרח אולי כבר בשנת 2030. הוא מציין כי המחקרים עד כה סברו שהאפשרות הזו תיתכן רק בין 2050 ל-2100.

היעלמות הקרח תפתח, כאמור, את המעבר הצפוני וספינות אמנם יוכלו לקצר את הדרך בין האוקינוס השקט לאירופה, מבלי להידרש לעבור בתעלת פנמה. היעלמות הקרח גם תחשוף אולי אוצרות ומשאבים יקרים כמו שדות נפט וגז.

אך קוטב ללא קרח משמעו גם גזר דין מוות לדובי הקוטב, שזהו שטח המחייה והרבייה העיקרי שלהם. מאחר שהדב הוא טורף העל באזור זה, פגיעה באוכלוסיה תשפיע על המארג האקולוגי כולו.