כשהתקשרנו ל"ספידי כיף" במבוא ביתר כדי לקבל הוראות ניווט, שאלה האשה מן העבר השני מאיפה אנחנו באים. תל אביב, ענינו, והיא שאלה אם אנחנו דתיים.
כשאמרנו שלא, היא הודיעה שהמקום מיועד רק לדתיים. התקוממנו, והיא התרצתה בחוסר חשק והכריזה שלבוש צנוע הוא חובה. לאחר נסיעה בכבישים העוקפים את אזור התעשייה של בית שמש, הגענו. משפחות רבות, דתיות רובן ככולן, מצטופפות בין מתקני שעשועים, בריכות, רכבת, אופנועים וגם פינת ליטוף, פינת רכיבה על חמור, כלובי עופות ותרנגולים.

בכלובים המים מלוכלכים, מלאים בנוצות. בוץ על הרצפה מחוצה להם. התרנגולים נראים בסדר, גם האפרוחים. בתלונה שהגיעה לצער בעלי חיים, סיפרה אסתר על חמור שנושא על גבו משפחה שלמה לצורך צילום תמונה. כשהגענו, ראינו ילד אחד על חמור בכל פעם, אבל החמורים הרכיבו ילדים הלוך ושוב, ללא הפסקה. הנער שאחראי על החמורים אמר שהם נחים כרבע שעה, פעם בארבע שעות. פרי הסבירה לו שהחמור צריך לנוח לאחר שניים-שלושה סיבובים, לכל היותר.