בין הזכר לנקבה אין הבדלים ניכרים ואין גם הבדלי לבוש עונתיים האופיינים לקיץ ולחורף. אורך גופו של הסיקסק 23 - 29 ס"מ, אורך כנפו 19 - 20.5 ס"מ, מוטת כנפיו 70 - 80 ס"מ ומשקלו 100 - 170 גרם.

תפוצה
הסיקסק הוא מין מונוטיפי (מין שלא תוארו בו תת-מינים שונים), הנפוץ בעיקר ברצועת הסוונות שמדרום לסהרה, ממאוריטניה עד קניה, וכן בסודן, במצרים, בישראל, בעירק, בסוריה, בטורקיה וביוון. אוכלוסיותיו הצפוניות (יוון, טורקיה וסוריה) נודדות, ובשאר תחומי תפוצתו הוא יציב. בארץ ישראל זהו איפוא עוף יציב בעיקרו.

התנהגות
הסיקסק ניזון בעיקר מחרקים דוגמת חיפושיות ונמלים , אך גם מעכבישים , תולעים , סרטנים ירודים ורכיכות . את מזונו הוא מאתר באמצעות חוש הראייה וממהר לתופסו.

הסיקסק חי לרוב בזוגות. הקשר בין בני הזוג עשוי להימשך עונה אחת או שנים רבות. בני הזוג שוהים לרוב כל ימות השנה בתחומי נחלתם ועשויים להגן עליה גם בחורף. לעתים הם מתלהקים בחורף במקומות שופעי מזון, אך שבים לעת ערב לנחלותיהם. להקות החורף, המונות לעתים עשרות פרטים, כוללות גם פרטים חורפים, צעירים וכן בוגרים חסרי נחלה.

קינון ותטולה
לקראת עונת הקינון מתגברת עוצמת ההגנה על הטריטוריה, ובקרבות עליה עם סיקסקים אחרים הם משתמשים בדורבן שבכנף. לעתים סמוכות הטריטוריות זו לזו וצפופות למדי. כך דגרו עשרות זוגות בחופי אגם החולה לפני ייבושו. הזכר חופר גומות אחדות בקרקע חשופה והנקבה בוחרת אחת מהן כקן. קוטר הקן 10 - 12 ס"מ ואין הוא מרופד לרוב, או שקרקעיתו מרופדת בעשבים ובזרדים יבשים מעטים.

בתטולה יש לרוב 4 ביצים. ההטלה מתרחשת אחת ליומיים. צבעה של הביצה בז' כהה והיא מוכתמת מכל צדדיה בכתמים חומים כהים, שגבולותיהם אינם חדים כגבולות הכתמים בביצת התמירון , הדומה לה. לעתים נדירות, בעיקר בין חלוקי אבן, עשויה הביצה להיות כמעט לבנה. גודלה 29X40 מ"מ ומשקלה כ-16 גרם.

הדגירה
הדגירה מתחילה באופן חלקי כבר עם הטלת הביצה הראשונה, תוך הפסקות הולכות ומתקצרות עד להטלת הביצה האחרונה, ורק מאז הדגירה רצופה. הדגירה נמשכת 22 - 24 יום, ושני ההורים לוקחים בה חלק, אך חלקה של הנקבה גדול יותר. מדי פעם, בעיקר לאחר חשיפת הביצים לשמש, מרטיב הדוגר את נוצותיו בטרם ישוב למשמרתו.

בתקופת הדגירה גוברת תוקפנותם של הסיקסקים. עם חדירת אדם לשטחם הם עפים אל על ומרבים לצרוח בקולות אזהרה חדים ומתכתיים. לנוכח בעל חיים, ולו גם גדול כסוס או פרה, הם עומדים פרושיי כנפיים וקוראים תיגר. מדי פעם הם מנסים גם לתקוף את הפולש בצלילות תלולות, ולפגוע בראשו במקורם. על פי תצפיות נראה כי הזכר תוקפני יותר, והנקבה מצטרפת אליו. לעתים מצטרפים גם הזוגות השכנים למקהלת התגודדות. עוצמת התגובה גוברת עם בקיעת האפרוחים.

האפרוחים
בקיעת האפרוחים סינכרונית (בו-זמנית) בדרך כלל, אם כי לעתים חולפים 2 - 3 ימים מהופעת הסדק הראשון בקליפת הביצה ועד להגחת האפרוח. האפרוחים בוקעים פקוחי עיניים ועוטים פלומה צפופה בגוני זהוב, אפרפר ושחרחר מגבם ולבנבן מגחונם. הם אוכלים בעצמם מיומם הראשון, אך מונחים ומוגנים על ידי הוריהם, המצילים עליהם או מחממים אותם כשהם נשענים על פיסת רגלם. עם הופעת אויב, משמיעים ההורים קריאת אזהרה: האפרוחים נצמדים מיד לקרקע, ואילו בוגרים יותר רצים להיחבא במקום מחבוא מתאים. הן אלה והן אלה יישארו במקומם עד אשר ישמיעו ההורים קול הרגעה.

האפרוחים פורחים כשהם בני 6 - 7 שבועות, וזמן קצר לאחר מכן הם נעשים עצמאיים, משוטטים ומתקבצים ללהקות. לצעירים ניצוי דומה לזה של הבוגרים, אך הוא בהיר יותר ואינו עז כל כך. הסיקסקים דוגרים פעמיים ולעתים שלוש פעמים בשנה. בעת הדגירות החוזרות מטפל הזכר באפרוחי התטולה הקודמת, ואילו הנקבה דוגרת כמעט לבדה. עונת הקינון של הסיקסק ארוכה: אפשר למצוא הטלות מסוף חודש מרס, ולעתים אפשר לראות אפרוחים קטנים גם בחודש ספטמבר.

הסיקור נלקח מ- ynet.co.il

תמונות שהבאתי מאינטרנט:
http://www.oiseaux.net/oiseaux/charadriiformes/images/vanneau.eperonne.gara.1g.jpg
http://miska06.free.fr/mwebgra/vaneperonn%E94.jpg
http://www.hlasek.com/foto/hoplopterus_spinosus_2365.jpg
http://www.hlasek.com/foto/hoplopterus_spinosus_11769.jpg
http://www.oiseaux.net/oiseaux/charadriiformes/images/vanneau.eperonne.yvth.1g.jpg

http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/718726/D624-075_wa.jpg
הסיקסק שומרת על גוזלה (צילום: יעקב גפן,לע"מ) נלקחו מהסיקור של ynet

http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/718730/D665-021_wa.jpg
הסיקסק דוגרת על ביציה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ) נלקחו מהסיקור של ynet