ואתה תוכל ליראות עד כמה הוא עדין

יש לי נסיון של שנים עם דגים אני לא יגיד לך סתם

סקלר הוא סוג של ציקליד הוא תוקפני וממש לא מומלץ לשלב אותו עם כל דג טרופי

סקלר (מלאכי רביב) - Angelfish Scalare
Pterophyllum scalare

מזג: דג שקט, הזכרים יכולים להיות טריטוריאלים.

טיפול: מעדיף מזון חי, אפשר לתת גם אוכל יבש, מומלץ לא להכניס לאקווריום נאונים עם סקלר גדול שכן הם הטרף הטבעי של הסקלרים. רצוי להכניס לאקווריום גבוה.

טמפ': C°24-28

גודל פוטנציאלי: 15 ס"מ

רבייה: הקושי העיקרי בריבויים של הסקלרים הוא מציאת זוג מתאים. הבחנה בין המינים היא קשה מאוד, וכרגיל בציקלידים לא כל זכר ונקבה מהווים זוג. הדרך הטובה ביותר היא לתת לדגים עצמם למצוא להם את בן (או בת) זוגם. לצורך זה מגדלים 6-8 דגים צעירים ביחד וכשהם מתבגרים, הם עצמם בוחרים את בן הזוג. סמוך להטלת הביצים מופיע אצלם צינור המין, שהוא דק ומחודד בזכר ומעוגל ועבה יותר בנקבה. בני הזוג נמצאים, לרוב, זה ליד זה והם שואפים להתבודד משאר הדגים. הם נראים כנאבקים זה עם זה בקביעות. אך אם דג אחר מנסה לתקוף אחד מבני הזוג השני חש לעזרתו.
דג הסקלר מגיע לבגרות מינית ומוכן להטיל בגיל של לא פחות מחצי שנה ולרוב רק בגיל שנה. בתקופה זו יש להרבות במזון חי, כמו תולעי טוביפקס, דפניות , גלמי יתושים וכו' .משבחרו בני הזוג זה בזה, הם ישארו זוג עד למות אחד מהם ולרוב קשה לזווג דג אלמן.
משהגיע תקופת ההטלה מחזרים בני הזוג האחד אחר השני, הם שטים זה ליד זה, או אחד מול השני תוך כדי שחייה קדימה ואחורה. לאחר מספר ימים בני הזוג מחפשים פינה באקווריום שתשמש מקום להטלה (שמשת האקווריום או עלים רחבים). כאשר הינך מבחין בהכנות אלו, הטוב ביותר להעבירם לאקווריום הרבייה. אקווריום הרבייה צריך להיות בעל נפח של 60 ליטר וצריך להכיל צמחים מתאימים (צמח הסיף האמזוני או הסאגיטאריה הענקית) או גופים מלאכותיים המשמשים מקום להטלת הביצים (בקבוק ירוק מלא מים , הקבור הפוך בחצץ). המתקן המתאים ביותר הוא עלה של צמח האספידיסטרה קשור ללוח זכוכית (אורך 20 ס"מ, רוחב 8 ס"מ, עובי 1 ס"מ). את הלוח מעמידים באלכסון, כאשר קצה אחד תקוע בחצץ והקצה השני נשען על דופן האקווריום. היתרון במתקן הוא שאפשר להוציאו בקלות מהאקווריום לאחר שהוטלו עליו הביצים, ולהעבירו לכלי אחר אם רוצים להפריד את הביצים מההורים.
תנאי המים חשובים מאוד להצלחת הריבוי. רמת pH של ,6.8-7.0 מים רכים (8-12 מעלות צרפתיות), וטמפרטורה של C°26-28.לפני ההטלה מנקים בני הזוג את השטח שנבחר להטלה. כשהכול מוכן לרבייה, עולה הנקבה על הקצה התחתון של העלה, נוגעת בו בקלות בצינור ההטלה ומטילה עליו ביצה אחת או אחדות. הזכר מלווה את הנקבה ומפרה את הביצים בתאי הזרע שלו. הנקבה מתקדמת על העלה כלפי מעלה והזכר בעקבותיה. התהליך נשנה פעמים רבות ונמשך כשעה ויותר. מספר הביצים המוטלות הוא 500 עד 1000.
קיימות שתי שיטות לטיפול בביצים ובדגיגים:
1 .להשאיר את הטיפול להורים: ההורים ינפנפו על הביצים לאוורור ויגנו עליהם. תוך 48 שעות הדגיגים יבקעו וישארו דבוקים במשענתם ע"י חוט רירי דביק. כל שעה-שעתיים ההורים ייטלו אותם בפיהם, יחזיקו אותם מספר דקות ויצמידו אותם לעלה אחר. תוך יומיים נשלמת התפתחות הדגיגים והם ישחו ויחפשו מזון. גם עתה ימשיכו ההורים להשגיח ולהדריך אותם, כרגיל בציקלידים. אך עלולים לבלוע אותם בשעת רוגז.
2 .להוציא את עלה האספידיסטרה הקשור ללוח הזכוכית מיד לאחר ההטלה ולהעמידו באלכסון בתוך צנצנת זכוכית של 4 ליטר בערך עם גובה מים של כ 20 ס"מ. לדאוג למים נקיים, רכים pH, ברמת 6.8 .לשים אבן אוויר במרחק 1 ס"מ מהעלה ולכוון לזרם בועות דקיק ועדין (שלא יגע בביצים). לטפטף טיפה של מטילן בלו %5 כדי למנוע פונגוס מלתקוף את הביצים.
בשבוע הראשון מאכילים את הדגיגים באינפוזוריה, ולאחר מכן בתולעי מיקרו ובסרטנוני מים מלוחים. הם גם מקבלים מזון יבש אך התוצאות פחות טובות.

הבדל בין המינים: קשה להבדיל בין המינים. סמוך להטלת הביצים מופיע אצלם צינור המין, שהוא דק ומחודד בזכר ומעוגל ועבה יותר בנקבה.