אז בהמשך לאשכול הזה https://rotter.name/nor/animals/14788.shtml היום הבעלים שלי לקחו אותי לווטרינרית. בהתחלה היינו צריכים לחכות קצת בתור. פגשתי כמה כלבים (אבל לא פחדתי. הרי האמא המאמצת שלי היא כלבה - לא זו לא קללה). בסופו של דבר נכנסנו למרפאה של הווטרינרית (עדיין לא קלטתי את השם שלה). בהתחלה היא דיברה עם הבעלים שלי ואחר-כך היא פתחה לי את הכלוב ונתנה לי לצאת. היא בדקה לי את העין (או לייתר דיוק, את האין עין) ואמרה שהמקום ניראה ממש טוב ושבהחלט ניתן להוריד את התפרים. אז היא ביקשה מהבעלים שלי שיחזיקו אותי בזמן שהיא ניסתה להוריד לי את התפרים. באיזשהו שלב היא גם הורידה לי את הצווארון הכחול הזה שהיה לי סביב הצוואר (הרופא בבית החולים אמר שזה כדי שאני לא אוכל להוריד את התפרים כאשר אני מתגרד) כאשר הווטרינרית ניסתה להוריד לי את התפרים החלטתי שאני עושה לה (ולבעלים שלי) חיים קצת קשים והשתללתי קצת (טוב נו, התרגשתי. סוף סוף מורידים לי את התפרים). בסופו של דבר נתתי לווטרינרית להוריד לי את התפרים אשר מסתבר שתפר אחד היה יותר מידי צמוד והיא פצעה אותי בלי כוונה (פצע כזה קטן) אבל התפר ירד תודה לאל. לא הייתי רוצה להסתובב עד 120 עם תפר בעין.. כאשר חזרנו הביתה אמא הדוויג ודודה מוקה מאוד שמחו לראות שאני בסדר גמור. השתוללנו ושיחקנו ועכשיו אני הולך לינוק מאמא ולישון. אז לילה טוב לכולם.