אלפי עגורים פורשים כנפיים וממלאים את השמיים, חולפים מעל לראשינו, בהדרגה שולחים רגלים מטה ומנמיכים מעופם. לבסוף הם נוחתים בלב האגם, שם הם ינומו עד עלות השחר, מוגנים מפני טרפיו של התן שמתרוצץ בשולי המים.

http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/867/706.jpg

זו התמונה אותה זכינו לראות בסיומו של סיור מרהיב באגמון של עמק החולה, שעקב מקרוב אחרי אלפי העגורים, שממלאים במעופם ובקריאותיהם הרמות את העמק מידי חורף, מהדסים יחדיו, מנקרים באדמה ומתכתשים ביניהם במפגני גאווה ססגוניים.

את הסיור הנחה אשבול, שבילה שעות ארוכות בקרבתם, מסתתר במתקני
הסוואה מאולתרים משעות הלילה הקטנות, רק כדי לזכות לצלם מקרוב תמונות מרהיבות של עגורים אפורים.

מאות אלפי מבקרים מגיעים מידי שנה לשטח האגמון בניהול קק"ל, על מנת לחזות בעגורים ובמיליוני ציפורים אחרות שממלאות את העמק, שמועמד להכרזה כאתר מורשת עולמי באונסק"ו.

אין צורך להכביר מילים על תרומתם של למעלה מ- 200,000 המבקרים מידי שנה לכלכלת האזור, אבל לא פחות חשוב מזה, מתברר שגם החקלאים די מבסוטים מהסידור, ולא צריך להקל ראש בעניין, כיוון שההתחלה הייתה הרבה פחות מבטיחה.

הרבה הרבה פחות מבטיחה, שהרי כזכור אי אז בשנות החמישים, יובש האגם ההיסטורי של החולה על ידי קק"ל, במטרה להרחיב את שטחי החקלאות של ישובי העמק (וגם למנוע התפשטות מחלת המלריה, שבכלל נעלמה מהעמק זמן רב לפני כן).

http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/867/705.jpg

בחודשי הסתיו ניזונים העגורים משאריות הבוטנים (פחת) שנותרות לאחר הדיש, אותם הם מפצחים בקלות. אבל הבוטנים נרקבים ברגע שמגיע החורף ובחיפושיהם אחר מזון, גורמים העגורים נזקים כבדים ויקרים לשטחי החקלאות.

במהרה הפכו לאויבים מושבעים של חקלאי האזור, שבזבזו מאות אלפי שקלים בניסיונות עקרים לגרשם מהשטחים שזה עתה נזרעו.

השינוי חל בשנת 2000, אז חברו החקלאים, קק"ל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, בשיתוף פעולה הדוק, שנועד לעקוב מקרוב אחרי העגורים ולמנוע את נזקיהם לחקלאות, תוך כדי שמירה על ערכי הטבע.

בינתיים חברו אליהם גם המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד החקלאות והרשות לפיתוח הגליל.

בשנה שעברה נחל הפרויקט הצלחה ולא נרשמו שום נזקים לחקלאות. "מדובר בפרויקט ייחודי בארץ כי הוא כולל שיתוף פעולה בין גופים שבדרך כלל רמת ההידברות שלהם שואפת לאפס", מסכם קובי סמרנו, מנהל התיירות של אגמון החולה.

על אופי הפרויקט, מהותו ודרכי הפעולה לשמירת העגורים ביחד עם הגידולים החקלאיים – בחלק השני, בשבוע הבא.

http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/867/704.jpg

חייבת לציין מדובר באחד העופות היותר מרשימים שנצפים בשמי ארצנו.

רבים נוטים לטעות בינהם לבין החסידות ,בתמונה עגור ולא חסידה .
http://www.explore.co.il/e-presenter/media/pictures/עגור.jpg

http://www.photolight.co.il/photo/2007-01-28/47746.jpg

ואיך אפשר ללא עגור הכתר