כדאי להכין מראש חטיפים אהובים על כלביכם והניחו אותם לצידכם בגובה הכתף, כך שבכל פעם שהגור יפנה כלפיהם את מבטו ולא כלפי פניכם.
כעת אמרו את שמו והמתינו בסבלנות. ייתכן שהגור לא יגיב כלל וימשיך לקפוץ לעבר ידכם וייתכן שהוא יישב ויסתכל עליה בריכוז רב.

לוידאו לחץ כאן

גם אם הדבר אורך זמן רב, המנעו מלחזור על שמו. במוקדם או במאוחר כלבכם יפנה את מבטו אליכם. ברגע שזה קורה, אימרו "כן" (בטון ניטראלי)
ורק אז תנו לו את החטיף המבוקש.

חזרו על התרגיל מספר פעמים וכשהכלב מצליח לבצע אותו בקלות, העלו את דרגת הקושי: כדאי לעשות זאת בסביבה עם הפרעות וגירויים נוספים.
חזרו על התרגיל כ"תרגיל חימום" כשאתם מתחילים ללמד אותו התנהגויות נוספות.

על מנת שכלבכם תמיד יפנה את תשומת הלב למשמע שמו, הקפידו לא לומר את שמו בהקשרים שליליים או הקשרים שתוצאתם אינה בעלת
חשיבות עבור הכלב. לדוגמא: אם אתם אוהבים לומר לכלב "שהוא חמוד ואתם אוהבים אותו מאוד", אך כלבכם לא אוהב את "שיחות הסרק הללו",
זכרו לנקוב בשלל שמות החיבה שוודאי כבר הספקתם להמציא לו ולא בשמו האמיתי - שמשמעותו "הקשב אלי, משהו בעל משמעות עבורך עומד להתרחש".

בוא אלי:
כיצד לשלב את תרגול השם יחד עם התנהגות "בוא"? כל מה שצריך לעשות הוא ללמד את כלבכם לגעת באגרוף היד. איך עושים זאת?

מושיטים לכלב את האגרוף קרוב לאפו ומחכים שהוא יגע בו. בשניה שנגע באגרוף אמרו "כן" ותנו לו חטיף מידכם השניה. הקפידו שלא יהיה
חטיף בתוך האגרוף, על מנת שהגור לא ילמד בטעות שהכוונה למצוא היכן מסתתר החטיף.

לאחר עשר פעמים בהן הגור נגע באגרוף, אתם יכולים להטיל את החטיף הרחק, כך שלגור תהיה הזדמנות לחזור אליכם ולהבין את משמעות ההתנהגות "בוא".
גם כאן – העלו את רמת הקושי של התרגיל, באמצעות הוספת גירויים סביבתיים. כאשר מעלים את רמת הקושי של התרגיל כדאי גם להעלות את רמת התגמול.

זכרו: למילה "בוא" (כמו לכל מילה שנרצה ללמדו) אין שום משמעות עבור הגור אם הוא לא לומד קודם את ההתנהגות. כדי שילמד את ההתנהגות הרצויה לנו
יש לחזקה באופן עקבי.