מבנה
לצפע הארצישראלי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים בזנב קצר.
אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים.
צבע הגב צהבהב ועליו פס עקלתון כהה, המתמשך מקצה הזנב עד הראש הרחב שצורתו משולשת (פס זה יכול להראות לעתים גם כמעויינים מחוברים).

ארס
לצפע הארצישראלי יש ארס המוטוקסי, והוא פוגע בכלי הדם ובמערכת הלימפטית.
הארס גורם להמסה של רקמות.

הצפע הארצישראלי והאדם
בשל סוג הטרף שלו ואזור המחייה שלו, הצפע הוא נחש נפוץ יחסית באזורים מיושבים.
ואין זה נדיר למצוא אותו סמוך לאתרי בניה, רפתות, לולים, ובמקרים מסוימים בתוך הבית (בבתים צמודי קרקע)
שם הוא עלול להימצא סמוך למוקדי חום כמו מנוע של מקרר.

סימפטומים
הכשה של צפע תגרום לכאב חזק מאוד באיבר המוכש.
כעבור זמן מה יתנפח האיבר המוכש ובהמשך הוא ישחיר ויתפתחו בו שלפוחיות המלאות בנוזל.
בסופו של דבר עלול הנפגע לפתח תמונה של הלם, שיכול להסתיים בקטיעת הגף המוכשת, או אפילו במוות.

טיפול
הטיפול המקובל היום להכשת הצפע כולל את:
1. הרגעת הנפגע.
2. קיבוע הגף המוכשת (ממש כאילו מדובר בשבר, זאת על מנת להקטין ככל האפשר את התפשטות הארס בגוף)
3. השכבת הנפגע במקום קריר ומוצל עד לפינויו (במהירות האפשרית) לבית החולים הקרוב, לקבלת נסיוב.

לצפע הארצישראלי תכונה ייחודית בין כל בני משפחת הצפעוניים:
זהו הצפע היחיד המביא צאצאים לעולם באמצעות הטלת ביצים ולא באמצעות השרצת ולדות חיים.

הצפע הארצישראלי הוא נחש מוגן והחזקתו באופן פרטי אסורה, למעט מקרים בודדים שבהם נעשה שימוש בנחשים לצורכי מחקר או לצורך הפקת נסיוב.

http://www.bhol.co.il/ImageBank/orig_08BE2F1ED4B04A3DB85C4806A0A35DFC.jpg