אני חושב שזה חשוב לגדל כלב כשהוא גור, ככה הוא מתחנך לפי איך שאתה מחנך אותו ונוצר קשר הרבה יותר עמוק ביניכם.לגבי היללות, זה טבעי לחלוטין, אם אפשרי שתישן בחדר אתכם אז מה טוב, אם לא, אין מה לעשות, צריך לתת לה ליילל ולא ישר לרוץ לחדר לפתוח. לתת לה להירגע לבד ולהבין שזה המצב. זה נשמע רשע אבל זה הכרחי לחינוך.
ד"א חצי שעה זה נחשב טוב בהתחלה ברוב המקרים.
לגבי צרכים, רק בחיזוק חיובי, לתת לה לשמוע את הקול שלכם ולהשתמש בקול "מתקתק" כשהיא עושה דברים כמו שצריך, ולהיפך, להישמע תקיפים כשהיא עושה משהו רע, אבל לא להמשיך מעבר. כלבים מגיבים מיידית לתגובות, אבל אם תמשיך להיות תקיף נאמר חצי שעה אחרי שעשתה צרכים בבית, תסגור אותה בחדר בתור עונש וכו', זה לא עובד והכלבה תהיה מפוחדת יותר ולא תבין מה קורה.
להיות סבלני איתה, הכל בשבילה חדש, אין הרבה קשר ל"ניתוק" מהאמא, אלא לעובדה שהיא נמצאת בסביבה זרה וחדשה לחלוטין.
לגבי נשיכות וליקוקים: כלבי סמויד לא אלימים מטבעם, נשיכות הם חלק הכרחי בהתפתחות השיניים וכחלק מהתקשורת והמשחק שלהם. לתת לה ללקק וגם לנשוך אותך, אם אתה נמנע בדרך כלל, תנסה קצת לצאת מהגבולות שלך, ליקוקים זאת הדך של הכלבים להראות חיבה, אם תמנע, אתה גם נמנע מההיקשרות של הכלבה, זה יוצר קשר חזק יותר בשבילה וגם בשבילך. ובכל זאת כמובן שאם היא נושכת חזק מדי אז להגיב בהתאם. שתבין שמותר לשחק, אבל גם יש גבולות.
שובבות זה אלמנט נהדר, ויש לטפח אותו. כלבים שמותאמים לאילוף מאסיבי הם אלה שנקראים כלבי "כדור", כאלה שרצים אחרי הכדור ומחפשים את המשחק. חשוב לשים דגש על זה.
לגבי האוכל: 3 מנות ביום, לא יותר ולא פחות. גורים הם שואבי אבק, וחשוב לתת להם תזונה נכונה וקבועה. אם היא מייללת אז שתיילל
זה יעבור לה.
והכי חשוב: תשומת לב והרבה. כלבים יוצרים קשר רגשי בדיוק כמו בני אדם.
ככל שתהיה זמין אליה יותר, כך היא תהיה יותר זמינה ויותר פתוחה אליך ותכיר כל תגובה שלך.
כשאני הבאתי את הכלבה שלי הביתה, גורת לברדור מעורבת בת חודש, היא ישנה אצלי בחדר עד גיל חצי שנה. אחר כך הרגלנו אותה לישון בסלון של הבית ומבחינת חינוך לא יכולתי לבקש כלבה יותר טובה.
כשהיא עושה משהו לא בסדר, מספיק שאני מסתכל עליה והיא ישר משפילה מבט בהבנה שהיא לא בסדר ושהיא מצטערת.
היום היא כבר בת 9.
מקווה שעזרתי 
