יש כאלה שיחתמו עוד קבע, כאלה שיעבדו במשרד הביטחון, מוסד, שב"כ ויעסקו בהכשרות שהם קיבלו.
אבל חלק גדול מאוד מהקבוצה הזאת, יגיע לאותו מקום כמו שאותו קרבי, אותו תומך ואותו ג'ובניק הגיעו אחרי 3 שנים בצבא.

הם יעבדו בעבודות מזדמנות, יחסכו כסף, יעשו טיול גדול, ויחזרו ארצה ללמוד ולעבוד.
--------

אני כבר 10 חודשים בצבא, משרת במודיעין , בסיס פתוח - חוזר יומיות.
אני "התנדבתי" לצבא, קיבלתי פטור משירות בצה"ל עקב פרופיל רפואי. (זה לא כמו שזה נשמע, אלא אני מתפקד כמו כל בנאדם ואני בכושר יותר טוב מחברים שלי שבקרבי).
מתנדבים בדרכ משרתים בין שנה לשנתיים - בשביל התפקיד שלי אני חתמתי 3 שנים.

התגייסתי בהנחה שאני יודע לאן אני ממוין ואני הולך להיות בתפקיד משמעותי ושישמש לי בסיס איתן ויתן לי ונסיון מקצועי באזרחות.
וואלה בהקשר הזה אני מרוצה כי אני יכול לקחת את מה שאני עושה בצבא ולעסוק גם בתחום אחרי שאני אשתחרר.

הייתי מתגייס לחי"ר אם לא היה לי פרופיל רפואי, אבל זה כבר סיפור אחר.

יש לי חברים טובים שמשרתים ב: צנחנים, גולני,תותחנים,מג"ל,מת"ק ונח"ל לשעבר.

בהיבט החברתי - קשה למצוא חברים טובים כמו שאפשר למצוא בקרבי או בתומך לחימה, כי אין מה לעשות. אתה צריך לחיות עם הבנאדם כל יום כדי שבאמת יהיה אחווה אמיתית, ובתור ג'ובניק (כמה שאני שונא את המילה הזאת), אין את זה לצערי.
נכון, יש יוצאים מן הכלל אבל לרוב זה לא ככה.

בתור מתנדב, יש לי האפשרות לבחור לשרת כמעט בכל תפקיד תומך ועורפי, מכיוון שאנחנו לא תופסים תקן.
לכן בהתחלה רציתי להיות פקח טיסה, מש"ק קליעה (שלרוב הם בסיירות ויחידות מיוחדות)

אבל אני בחרתי בתפקיד שאם אני כבר משרת 3 שנים ובמקום לעבוד בחוץ, לעשות כסף וללמוד, אני אעשה משהו מועיל שיקדם אותי מבחינה מקצועית ואישית.

עולה לי הרבה המחשבה של האם כדאי עכשיו לעבור להיות מש"ק קליעה?
זה בטוח תפקיד כיף, אתה יורה הרבה, אתה תומך לחימה, אתה מקבל מיומנות על נשקים, יש איתך הרבה חבר'ה וזה חמשושים.

אבל מצד שני, מה ת'אכלס אפשר לעשות עם זה באזרחות?

אז מה עדיף? לעשות כיף בצבא אבל חסר משמעות באזרחות, או לעשות משהו שיתן לך בסיס מקצועי ואף מקצוע באזרחות אבל להיות ג'ובניק.

תנו דעה בקשר לכל מה שכתבתי,
תודה.