צה"ל: מותר לקחת מזון מבתי תושבים במלחמה

ברשימת התקלות שליוו את מלחמת לבנון השנייה "מככבת" ההיערכות הלקויה להעברת אספקה סדירה של מזון ומים לכוחות שנמצאו בעומק השטח הלבנוני. התוצאה הייתה בעיית מזון חמורה בקרב הלוחמים, שהביעו את זעמם בתחקירים שנערכו אחרי המלחמה. בעיקר התלוננו על כך שמפקדיהם אסרו עליהם לאכול מהחנויות ומהמקררים של התושבים. אבל עכשיו דואגת הפרקליטות הצבאית שבמלחמה הבאה זה לא יקרה.

מוריס חטואל בן ה-26, שלחם בחטיבת המילואים כרמלי בכפר עייטא אשייב שבדרום לבנון, נפגע במהלך הקרבות ואיבד חברים לנשק. הוא זוכר היטב את הוויכוחים עם מפקדיו על האפשרות לקחת אוכל מבתי התושבים הלבנונים כדי להתמודד עם הרעב שפקד את חבריו.

"המזון נגמר והמפקדים אסרו עלינו לגעת באוכל בבתי התושבים", סיפר. "התוצאה הייתה שיומיים לא אכלנו. מפקד הפלוגה שלנו התווכח איתנו על הנושא הזה כאילו שאנחנו בוזזים. כשהאספקה הגיעה, סגרנו כמעט חמישה ימים בשטח ויצאנו רעבים. היינו כל כך מותשים. צריך להבין שזו מלחמה, לא משימת אבטחת יישובים ביהודה ושומרון".

לדברי חטואל, באחד מהלילות הוא שמע שחוליית לוחמים באיזור עברה על ההנחיות: בזמן שהמפקדים פרשו לישון, החיילים נכנסו לבית לבנוני ובישלו לעצמם סיר אורז.

מים כן - קולה לא

בחודשים האחרונים דנה הפרקליטות הצבאית לעומק בסוגיית אספקת המזון לכוחות הלוחמים. זאת, כחלק ממוכנות צה"ל לאפשרות של מלחמה כוללת ולחימה בעומק שטח האויב במספר חזיתות.

בסופו של דבר הפרקליט הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי מנדלבליט, החליט לאשר כי בעת מלחמה מותר לחיילי צה"ל לפרוץ לבתי תושבים או לחנויות שונות לקחת מוצרי מזון ושתייה. לפי מומחים לדין בינלאומי, הנוהל מתקיים בצבאות זרים.

קצין בכיר בפרקליטות הצבאית הסביר את ההחלטה ואמר
כי"מפקדים במלחמת לבנון השנייה התכוונו לטוב ועשו רע כשמנעו מהפקודים שלהם לאכול, מחשש שהדבר יצטייר כביזה. מותר ללוחם לקחת מזון כדי להתקיים. זה כולל מזון, שתייה ואפילו דלק. סיגריות? ממש לא. זה לא כולל מותרות".

אתמול אמר אלוף במיל' יורם (יא-יא) יאיר, בתגובה להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי: "מלכתחילה לא הייתה ברורה לי ההחלטה של המפקדים במלחמת לבנון השנייה לאסור על החיילים לאכול מבתי התושבים או מהחנויות, למרות שהם היו רעבים".

"אם יש מחסור לא צריכה להיות דילמה"

יאיר, שבמלחמת לבנון הראשונה פיקד על חטיבת הצנחנים ואף כתב על כך את ספרו "אתי מלבנון", אמר כי "בספרי מוזכרים חיילים שעברו ליד חנות מכולת. אחד המפקדים אמר שמותר לקחת בקבוקי מים, אבל לא גזוז ולא קולה. שישתו ולא ייהנו".

עוד הוא הוסיף וסיפר כי "לצורך העניין, לא צריך בכלל את הפרקליט הצבאי הראשי. על פי דין תורה כשאתה כובש עיר זרה, מותר לך לאכול מבתי התושבים כדי להתקיים".