יש לי ת"ש 7 ונראה לי כל הקלה אפשרית נוספת(קיצור שעות וכו וכו).
המפקד שלי, בדרגת סגן אלוף, יודע שאני לא יכול לשרת שירות סדיר ורוצה לעזור לי. לצערי(וצערו), עקב טימטום של הצבא דחו את הבקשה שלי לשחרור מהצבא. זאת למרות המלצה שלו ושל קצינת ת"ש(וכמובן כל האישורים המתאימים). המפקד שלי מחוסר ברירה נאלץ לפקוד עלי להגיע לבסיס - כי במידה והוא לא יעשה זאת הוא עובר על החוק.
עקב המצב אני נאלץ לחשוב על דרכים יצירתיות, פשוט כי הדרכים הפורמליות לא עובדות. כל זאת בגלל שועדה של אווילים שאין לה מושג דחתה את הבקשה שלי.על פי חוק העונשין אני מוגדר כאחראי על חסר ישע. חלים עלי חוקי "אחריות לחסר ישע" ו"חובת הממונה על דבר יש בו סכנה"(סעיפים 322 ו 326 לחוק העונשין). בקצרה, אי הימצאות שלי בבית מונעת מאדם חסר ישע שאני אחראי עליו צרכי חיים בסיסיים ומסכנת אותו מבחינה בריאותית ובטיחותית. לכן במידה ואני עוזב אותו זוהי עבירה פלילית, וכמובן שאני אהיה אחראי לכל דבר שיקרה בעקבות עזיבתי.
ע"י המסמכים שמצויים בתיק הת"ש שלי ניתן בקלות להוכיח שאי הימצאותי בבית אכן תגרום לי לעבור על העבירות הנ"ל(מסמכים מרופאים ועובדת סוציאלית) .
בעקבות זאת ועל פי ההגדרה של "פקודה בלתי חוקית בעליל", זו אכן פקודה בלתי חוקית בעליל.
תאמין לי שאני לא איזה פרזיט שמחפש להתחמק מהצבא, המצב שלי הוא פשוט בעייתי ולא מאפשר שירות סדיר. למרות הסכמה ותמיכה של המפקד שלי ושל קצינת הת"ש אני לא מצליח למצוא פתרון וזאת בגלל ועדה בזויה שאין לה מושג.