אבל אין לך משאבים לא כלכליים, לא אנושיים ולא אחרים כדי לקיים צבא שכיר.

אם כבר, השאלה צריכה להיות גלובלית יותר - אחוז גדול מהמדינה שלנו בנוי לצורכי הצבא, בשביל הצבא או בגלל הצבא. בשנים האחרונות זה קצת פחות בולט, אבל זה היה ככה במשך שנים רבות.

בכל אופן השאלה הזו היא יפה ונכונה - לא רלוונטית עבורנו, תחשוב על זה כך - צבא שנשען בצורה כ"כ דרמטית על תקציב מסיוע חוץ (דולר אמריקאי) אינו יכול להפוך עצמו לצבא שכיר.

לגבי שירותי הצבאי, שירתתי שנים בח"א, אני מנוע מלפרט יותר.

נ.ב.

לגבי שאר השאלות - אני לא מכיר את המספרים, אבל זה באמת שאלות מעניינות, אך שוב - בלי נתונים מדוייקים כמו של אחוזי השתמטות, גודל האבטלה האמיתית בצבא - לא נדע.

אין ספק שלטפל באנשים שגם ככה יכולת התרומה שלהם קטנה,
אני מדבר על אנשים עם תש גבוהה או צרכים מיוחדים,
טיפול כזה הוא יקר מאוד וכביכול לא משתלם לצבא.

מצד שני, לצבא יש אחריות גבוהה מאוד בתור גוף שיכול לקחת כל ילד בן 18 למשך 3 שנים ולעשות איתו מה שהוא רוצה...

יש שלל פרוייקטים לחברות חלשות שכן מקודמות ועוזרות (דוגמא טובה היא עתידים) אבל לקחת אנשים בכוח ולנסות לעקוף ולתמרן בשביל שהם יוכלו לעשות את ה8 עד חמש שלהם, זה פשוט מוגזם...

כמובן שאסור לזה יבוא על חשבוד כיבוד ומתן זכויות לחיילים,
הרעת התנאים ממש לא צריכה להיות, כך שכל מי שכן יכול לתרום יעשה זאת ולא לכפות בכוח...

כמובן שאני לא מדבר על מצבים גבוליים, השתמטות או סתם חוסר הכפטיות,
אני מדבר על מצבים יוצאי דופן שלא צריכים להיות...

ההשתמטות באה מכלל המגזרים, ככה שזה לא פוגע במרקם החברתי שבצבא, שנשאר צבא העם.
לעניות דעתי זה פוגע במשתמטים עצמם, שמפספסים הזדמנות מסויימת לגדול, להתבגר ולהתחשל בצורה שבחוץ לא תקרה בעוד מיליון שנה.
לגבי ה"לא מועילים" בצבא, גם בצבא שכיר תמצא את הלא מועילים, בגופים כאלה היעילות של כ"א היא מאוד בעייתית ולא מנוצלת בצורה מירבית, אין מה לעשות פה.. במיוחד שויתור עליהם לא יגדיל דרמטית את המשכורת.

זה לא בטוח בכלל שמבחינה תקציבית הדבר אינו אפשרי. רוב האנשים לא חשופים לחלוקת תקציב הבטחון, אבל השאלה הזאת עלתה לדרגים הגבוהים ביותר, וכשהבאתי ציטוטים של האלוף במיל גיל רגב, ראש אכ"א דאז, לא עשיתי את זה בכדי (מדובר על שנים 2001-2003). אם יש מספיק סיבות לתמוך במגמה מסויימת, אפשר להתוות תכנית חדשה.