כיתות סייבר בתיכונים

"זה אתגר גדול", אומר זלינגר. "אתה צריך לפתח כוח ייעודי להגנה, ועד לאחרונה לא היה מקצוע בצה"ל שנקרא מגן סייבר". לפני ארבעה חודשים הסתיים קורס ראשון של מגני סייבר, שהשתתפו בו 30 חיילים וחיילות, רובם בוגרי לימודי מחשבים או מתמטיקה ופיזיקה מורחבים בתיכון. קורס חדש החל החודש. "אנחנו מתחרים על מתגייסים מוכשרים בעיקר עם היחידות של אמ"ן". חניכי הקורס חותמים שנה וחצי קבע מראש. חלקם גם ילכו לקצונה ויזכו בתמריצים כלכליים לא מבוטלים בשירות הקבע. "יש זיק בעיניים כי הצעירים מתייחסים אל זה כמו אל משהו חדש", אומר קצין הקשר הראשי.

את איתור המועמדים לתפקידי הסייבר מרכז אמ"ן במשותף, בשביל שני האגפים. "אנחנו מחפשים פריקים של מחשבים, לרוב עם רמת ידע גבוהה יותר מזו שמעניקים לימודי המחשבים בתיכון", אומר קצין אמ"ן העוסק בכך. "אנשים שיודעים לתכנת בגיל 12 ומבינים בגיל 17 אבטחת מידע ורשתות. צעירים עם רמת ידע גבוהה, סקרנות ויכולת.

חד-משמעית, אין מספיק כאלה", הוא מפתיע. "לכן, צה"ל פתח בתהליכים משמעותיים כדי לעזור לזה לקרות. צה"ל מעורב כעת בכתיבת בחינת בגרות בהגנת סייבר, יחד עם המטה הלאומי. המטרה היא שהחבר'ה ילמדו דברים חשובים עוד לפני שהם מגיעים אלינו".

בשנת הלימודים הזאת נפתחו כיתות ללימודי סייבר בשבעה תיכונים בארץ, בין השאר בנתניה, אשדוד וגן יבנה. בה בעת נפתחו חוגי העשרה לתכנים דומים בשעות אחר הצהריים בבתי ספר בפריפריה. צוותי המורים מקבלים סיוע מגורמים צבאיים. "צה"ל צריך מאות אנשים בשנה לתפקידים הללו. אנחנו מבינים את זה כבר שנתיים ולכן הצעדים מרחיקי הלכת", אומר הקצין מאמ"ן.

כדי להתקבל למערך הסייבר צריך להתנדב כי השירות כרוך בחתימה לקבע. פרופיל רפואי קרבי אינו מכשול - עוד עדות לחשיבות שמייחס צה"ל לתחום. כרגע מספר החיילות מועט. "יש לנו מעט מדי בנות. אנחנו מקווים שצעירות יבינו שזה מסלול שמאפשר רכישת מקצוע אזרחי. מי שבכל זאת הגיעו הן מעולות. העובדה שאין עוד חיילות בתפקידים כאלה היא פספוס כפול - שלהן ושל הצבא".