"אל תגיד ג'ובניק, תגיד תומך לחימה"

בקשר לזה שמחכה לגיוס שלו...אתה לדעתי סתם משלה את עצמך..לפחות בהצחלה של הצבא, יענו הטירונות, הרגעים הכיפיים הם מעטים מאוד לעומת הרגעים הקשים ולעומת הרגעים שאתה שואל את עצמך "סעמק, למה אנ י צריך את כל החרא הזה!"...מצד שני, אתצה עובר המון המון חוויות...

עצה שלי, תתגיס בכיף, אל תעשה בעיות, אבל מכאן ועד לחכות לגיוס שלך בקוצר רוח, לדעתי זאת שטות, אתה סתם תתאכזב וישבר לך מאוד מאוד מהר..
יש מצב שחברים שלך לא מספרים לך את כל הדברים הקשים בגלל שהם לא רוצים להיזכר בהם או סתם לבאס אותך....

מה שמצפה מתאכזב...